שפה שנייה

שפה שנייה (Second Language) היא שפה שאדם רוכש לאחר שפתו הראשונה, ובדרך כלל היא משמשת אותו בלימודים, בעבודה או בחיים הציבוריים לצד שפת הבית. מקובל להבחין בינה לבין שפה זרה, הנלמדת בכיתה בלי שהיא נוכחת בסביבה, שכן שפה שנייה נרכשת גם בשימוש יומיומי ממשי. רמת השליטה בה נעה על רצף רחב ומשתנה לפי תחומי החיים, כך שאדם עשוי לשלוט בה היטב בעבודה ופחות בהקשרים אישיים ורגשיים. מעמדה אינו לשוני בלבד, והוא כרוך בהזדמנויות, בניעות חברתית ולעתים גם בתחושת זרות.

מאמרים אקדמיים על שפה שנייה עוסקים בהוראתה ובהבדל בין שליטה בשפת שיחה ובין שליטה בשפה אקדמית הנדרשת ללימודים. חלק מן המחקר בוחן את תפקודם של לומדים בשפה שנייה במבחנים ובהערכה ואת הטיות המדידה הנלוות, וחלק אחר את השימוש בה בשירותי בריאות, רווחה ומשפט. בין המגמות העכשוויות נמצאות הוראה המשלבת תוכן ושפה, שימוש בתרגום מכונה ובכלים דיגיטליים, והשאלה כיצד מודדים ידע בשפה בלי להניח דובר יליד כנקודת ייחוס.