מאפייני ההתנהגות המתמודדת עם לחץ בקרב עובדי שירות הכבאות

מבוא

פעילותם של כבאים כרוכה בחשיפה תכופה לסכנות ולמצבים קיצוניים, הנוגעים במישרין לאיום על החיים ועל הבריאות הגופנית והנפשית – לא רק של הכבאים עצמם אלא גם של אנשים אחרים – ולעיתים קרובות כרוכה בהם פגיעה במספר רב של בני אדם ונזק חומרי נרחב. מקור הלחץ החזק ביותר הוא מערכת האחריות היומיומית, המלווה בלחץ נפשי מתמיד המפר את סדר היום הרגיל של העובדים. מצב זה עלול לגרום לקיצור ולהפרעה בשעות השינה, המובילים בתורם להתפתחות תהליכים פתולוגיים. מחקר שנערך באוניברסיטה הפוליטכנית של הונג קונג מצא כי עובדי שירותי תגובה מהירה לחירום, ובהם כבאים, עלולים לחוות הפרעות פסיכולוגיות מקצועיות לא רק בשל אופי עבודתם אלא גם בשל מאפיינים אישיותיים ואורח חיים.

גורם לחץ מרכזי בעבודת הכבאים הוא אות האזעקה עצמו. נתונים מראים כי למעלה מ-70% מהכבאים חוו אי-נוחות נוירו-רגשית, ולמעלה מ-50% חוו קפיצות בקצב הלב כאשר האזעקה נקשרה למרכיב רגשי בתגובת הלב. גורמי לחץ תוארו גם כמתווכים בין השפעות חיצוניות לגנטיות, היוצרים דגם פסיכוביולוגי המבטא נטייה להגיב באופן מסוים. המודל הטרנסאקציונלי של הלחץ מאפשר לבחון את הלחץ כחלק ממערכת של אינטראקציה אישית וחברתית; מערכת האמונות של האדם באשר לעצמו, לזולת ולעולם הסובב היא שמכתיבה את אופן התגובה לאירועים מסוימים. חוקרים הודים מצביעים על כך שלחץ תעסוקתי נובע מגורמים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים והתנהגותיים כאחד: עומס עבודה, עמימות תפקידית, קונפליקט תפקידים, תמיכה חברתית, שליטה בעבודה, ותק ועוד.

במדע הרוסי, הלחץ נתפס כמצב ספציפי שבו המערכת החיה מפעילה מנגנוני הגנה או שיקום המופעלים בתגובה לגירויים לא-ספציפיים מהסביבה. לחץ פסיכולוגי מתואר גם כמצב שבו האדם נתקל בתנאים המעכבים את מימושו העצמי. באופן כללי, לחץ מובן כתגובה כוללת של הגוף לגירויים שונים, הכוללת גיוס פנימי מוכלל של משאבים להתמודדות עם קשיים. בניתוח ההתנהגות במצבי לחץ נבדלות תגובה רגשית פעילה, שבה האדם שואף לסלק במהירות את מקורות הלחץ, לבין תגובה רגשית פסיבית, שבה האדם פשוט חווה את הגורמים המלחיצים ועלול להפחית במהירות את רמת הפעילות שלו.

לצורך מניעה וטיפול בהשלכות הנובעות מלחץ יש צורך ללמוד לזהות את הסימפטומים שלו ואת עוצמתם, ולהבין את המאפיינים הפסיכולוגיים האישיים הרלוונטיים להתמודדות עם לחץ אישי. מניעת לחץ באמצעות פיתוח עמידות ללחץ נחשבת למשימה מרכזית עבור פסיכולוגים המלווים כבאים בעבודתם המקצועית. עמידות ללחץ מוגדרת כמאפיין פסיכולוגי אינדיבידואלי המבטיח איזון ביולוגי, פיזיולוגי ופסיכולוגי ואינטראקציה מיטבית בין האדם לסביבתו. לפי גישה אחרת, מדובר במאפיין אישיותי מורכב המבטא את מידת ההסתגלות לגורמי קיצון בסביבה ובפעילות, קובע את רמת המהימנות התפקודית ומתבטא בהפעלת משאבי הגוף והנפש, בשינוי יכולת התפקוד ובהתנהגות המיועדת למנוע הפרעות. הגדרה קרובה רואה בעמידות ללחץ תכונה מורכבת המאפיינת את מידת ההסתגלות לגורמים חיצוניים ופנימיים, את מידת הפעלת המשאבים הפיזיים והנפשיים, ואת מצב התפקוד וההתנהגות למניעת הפרעות.

חומרים ושיטות

בהתבסס על ניתוח סוגיית הלחץ התעסוקתי נערך מחקר אמפירי שבחן את ההתנהגות המתמודדת עם לחץ בקרב כבאים. התנהגות מתמודדת עם לחץ מוגדרת כאן כפעולות ואסטרטגיות מוגדרות שבהן משתמשים כבאים כדי להתמודד עם מצבי לחץ. המדגם כלל 65 גברים, עובדי שירות הכבאות של משרד לענייני חירום, בגילאי 28 עד 43, בעלי ותק תעסוקתי של 3 עד 20 שנה. כבאים חשופים להשפעה פסיכולוגית עזה ונדרשים לאינטראקציה הדוקה עם אנשים המצויים במצב חירום; אין להם זמן פנוי לקבל החלטות או להשיג מידע מדויק ועדכני.

תוכנית האבחון כללה חמישה כלים: שאלון SACS "אסטרטגיות התמודדות עם מצבי לחץ" של סטיבן הובפול; שאלון רמת השליטה הסובייקטיבית, המבוסס על סולם מוקד השליטה של ג'וליאן רוטר; שאלון "אסטרטגיות קופינג" של ריצ'רד לזרוס; שאלון הקופינג הפרואקטיבי של אסתר גרינגלאס (בעיבודה של א"פ בלינסקיה); ו"שאלון 16 גורמי האישיות" של ריימונד קטל. ניתוח הקשרים בין המשתנים נערך באמצעות מבחן t של סטודנט למדגמים בלתי תלויים.

תוצאות ודיון

תוצאות שאלון האסטרטגיות להתמודדות עם מצבי לחץ מאששות שכבאים ניצבים בפני רמת לחץ גבוהה, הקשורה בצורך לקבל החלטות מהירות ולתקשר עם אנשים במצב הלם. בין אסטרטגיות ההתמודדות שנבדקו, פעולות א-חברתיות (17.5) ואינטראקציה חברתית (17) בלטו כערכים הגבוהים ביותר, ואחריהן פעולות אסרטיביות (16.7). הדומיננטיות של פעולות א-חברתיות מצביעה על נטייה להתבודדות כאמצעי להגנה על הרגשות, בעוד ערכים גבוהים של אינטראקציה חברתית מאשרים את חשיבותם של תמיכה ועזרה הדדית בהפחתת הלחץ. פעולות אסרטיביות מעידות על תגובה נאותה למצבי לחץ. ערכים נמוכים יחסית של פעולות זהירות, אימפולסיביות ותוקפניות מלמדים על נטייה להימנע מקיצוניות ולשמור על רוגע בתנאי לחץ.

בחינת רמת השליטה הסובייקטיבית העלתה כי המדדים המשמעותיים ביותר הם יחסי העבודה ובריאות, המצביעים על אוריינטציה פנימית (אינטרנליות) בתחומים אלה, לעומת ציונים נמוכים יותר בתחומי ההישגים, היחסים הבין-אישיים, היחסים המשפחתיים ותחום הכישלונות. יחסי עבודה תקינים קובעים שביעות רצון ומוטיבציה בעבודה, ודאגה לבריאות משפרת את היעילות ומסייעת בהתמודדות עם לחץ. עם זאת, מדדים כגון הישגים, כישלונות ויחסים משפחתיים ובין-אישיים מתאפיינים באוריינטציה חיצונית (אקסטרנליות), העלולה להחליש את המוטיבציה הפנימית ולהכביד על התפתחות אישית.

בחינת אסטרטגיות ההתמודדות לפי מודל הקופינג של לזרוס העלתה כי בקרב כבאים מפותחים ביותר שליטה עצמית, חיפוש תמיכה חברתית וקבלת אחריות, ממצא המעיד על יציבות רגשית ועל יכולת הסתגלות במצבי לחץ. שליטה עצמית מסייעת בוויסות רגשות והתנהגות, בשמירה על צלילות מחשבתית ובקבלת החלטות שקולות, ובכך תורמת ליעילות ולבטיחות בעבודה. חיפוש תמיכה חברתית מעיד על תרבות של עזרה הדדית בתוך הצוות, המפחיתה לחץ ומעלה את שביעות הרצון מהעבודה. קבלת אחריות קשורה במקצועיות ובאתיקה מקצועית, ותורמת להתפתחות אישית ומקצועית כאחד. בדרגת ביניים נמצאו בריחה-הימנעות, תכנון פתרונות, הערכה מחדש חיובית, עימות והתרחקות. בריחה-הימנעות מצביעה על נטייה להתחמק מבעיות, מה שעלול להוביל לצבירת לחץ, בעוד תכנון פתרונות והערכה מחדש חיובית מעידים על גישה קונסטרוקטיבית לפתרון בעיות. עימות והתרחקות מעידים על נכונות להתמודד עם בעיות אך ללא גמישות מספקת.

ניתוח מאפייני הקופינג הפרואקטיבי העלה כי הסוגים הבולטים ביותר הם קופינג רפלקסיבי וחיפוש תמיכה אינסטרומנטלית, המצביעים על בגרות רגשית גבוהה ועל יכולת להתמודד עם לחץ באמצעות רפלקציה עצמית ועבודת צוות. לעומת זאת, קופינג פרואקטיבי, תכנון אסטרטגי וקופינג מונע התבררו כפחות מפותחים, ממצא שעשוי להעיד על קושי בתכנון פעולות בתנאי אי-ודאות.

בחינת המאפיינים האישיותיים באמצעות שאלון 16 גורמי האישיות העלתה כי התכונות המרכזיות של כבאים כוללות שליטה עצמית גבוהה, מתח וחרדה, נורמטיביות התנהגותית גבוהה, פרקטיות, שמרנות ואי-קונפורמיזם. שליטה עצמית מסייעת לעובדים לנהל את רגשותיהם ולשמור על רוגע במצבי לחץ. מתח וחרדה עשויים לתפקד הן כמאפיינים חיוביים והן כשליליים, המשפיעים על שחיקה רגשית. נורמטיביות התנהגותית גבוהה ופרקטיות מצביעות על הקפדה על סטנדרטים ועל בחירה בשיטות מוכחות, בעוד אי-קונפורמיזם מבטא חשיבה לא שגרתית ופתרונות חדשניים, התורמים ליכולת ההסתגלות של השירות.

ניתוח מתאמים בין מאפיינים אישיותיים לבין אסטרטגיות התמודדות העלה קשרים משמעותיים אחדים. חברותיות נמצאה קשורה לפעולות זהירות, ונמצא קשר בינה לבין חיפוש תמיכה חברתית והימנעות – ממצא המרמז כי אנשים חברתיים חשופים פחות לפגיעה בזכות התנהגותם הזהירה ונכונותם לפנות לאחרים בבקשת עצה ותמיכה, ואינם נוטים להתבודדות. אינטליגנציה נמצאה קשורה לפעולות זהירות ולקופינג רפלקסיבי, וכן לחיפוש תמיכה אינסטרומנטלית, ליציבות רגשית ולתכנון אסטרטגי – ממצא המצביע על השפעת האינטליגנציה על יציבות רגשית ועל בחירה בפעולות בטוחות ושקולות, לצד תלות פחותה בעזרה חיצונית. נמצא קשר בין יציבות רגשית נמוכה יותר לבין פעולות זהירות פחות, המרמז כי יציבות רגשית נמוכה קשורה בהחלטות אימפולסיביות יותר. כן נמצאו קשרים בין כניעות להימנעות, בין ריסון לבין פעולות אסרטיביות, פעולות אימפולסיביות, בריחה-הימנעות ותכנון אסטרטגי, ובין נורמטיביות התנהגותית לבין עימות, שליטה עצמית, פעולות אסרטיביות וקופינג רפלקסיבי. ממצאים אלה מלמדים כי ריסון עשוי להכביד על תגובות פעילות ללחץ ולהיות קשור בהימנעות ובתכנון, ואילו נורמטיביות התנהגותית קשורה הן באסטרטגיות עימות והן באסטרטגיות המבוססות על שליטה עצמית ורפלקציה.

מסקנות

מקצוע הכבאות משתייך לקבוצת המקצועות בעלי מידה גבוהה של חשיפה ללחץ, בשל סיכון פוטנציאלי, עומס רגשי ויחסים בין-אישיים מורכבים. תכונות אישיותיות ממלאות תפקיד מרכזי בהכשרה המקצועית ובמתן תמיכה פסיכולוגית לעובדי שירותי התגובה המהירה לחירום. ניתן להיעזר בממצאים אלה בעבודה מונעת סדירה עם כבאים, במתן סיוע פסיכולוגי מקצועי, וכן בארגון פעילויות גיבוש צוות שיסייעו בהתמודדות עם לחץ ובוויסות הרגשי.

מקור

Kulikova, T.I. (2025). Behavior of emergency response service personnel under stress conditions. Psychological-Pedagogical Journal "Gaudeamus", 24(3), 62-71.