סיכום בעברית בהיקף 1,257 מילים של המאמר:
Dacin, M. T., Dacin, P. A., & Tracey, P. (2011). Social entrepreneurship: A critique and future directions. Organization Science, 22(5), 1203–1213. https://doi.org/10.1287/orsc.1100.0620
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
יזמות חברתית: ביקורת וכיווני מחקר עתידיים
בכל פעם שמישהו מספר על יזם שהחליט "לשנות את העולם", קל להתרגש. סיפורים כאלה הפכו בעשור האחרון לתופעה תרבותית בינלאומית, ומושכים במיוחד אנשים שספקנים ביכולת הממשלות והעסקים להתמודד עם עוני, הדרה חברתית ופגיעה בסביבה. בעולם האקדמי התגובה זהירה יותר: יש עניין בהקשר האמפירי החדש ובאופי הבין-תחומי של התחום, ויש גם ספקנות לגבי ערכו התאורטי. המאמר שואל אם יזמות חברתית מבטיחה כתחום מחקר, מהם הנושאים הביקורתיים בו, ואילו הזדמנויות מחקר יכולות להרחיב ולאתגר גישות קיימות בתורת הארגון.
כדי לבחון זאת, המחברים סוקרים את הספרות ובודקים תחילה את היסודות. הם מנתחים את ההגדרות הרבות של התחום לפי ארבעה גורמים: מאפייני היזם, תחום פעולתו, התהליכים והמשאבים שבהם הוא משתמש, והמשימה שלו. לאחר מכן הם בוחנים את הדרך שבה התחום נחקר, כולל הנטייה להסתמך על חקרי מקרה ועל שיטה אחת. הם גם בודקים את הדימוי ההרואי של היזמים, ושואלים אילו הטיות הוא יוצר לגבי כישלון, רמת הניתוח והמניעים. דוגמה אחת היא הביקורת של מוחמד יונוס על ארגוני מיקרו-מימון שהעדיפו הכנסות על פני ערך חברתי.
עוד שאלות עולות לאורך המאמר. מי מעצב את סדר היום של התחום: יחידים, קרנות כמו אשוקה, סקול ושוואב, או מתווכים תקשורתיים? האם חידושים חברתיים הם תמיד מקומיים, או שחלקם נודדים היטב? המאמר מביא מקרה של עיתון רחוב בינלאומי שניסה להיכנס ללוס אנג'לס ונתקל בהתנגדות עזה של מי שהקימה שם עיתון מקומי. המקרה משמש לדיון בכוח, בפוליטיקה וברשתות.
על בסיס זה המחברים מציעים חמישה כיווני מחקר, וכל אחד נשען על תאוריה אחרת. הראשון עוסק בלחצים מוסדיים מתחרים ובתנועות חברתיות, והשני ברשתות ובהון חברתי. השלישי עוסק בטקסים ובסיפורים, כמו טקסי פרסים ומדידת ערך חברתי. הרביעי עוסק בזהות ובדימוי, והחמישי בקוגניציה, ובכלל זה תאוריית האפקטואציה של Sarasvathy לחשיבה באי-ודאות ובמחסור במשאבים.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
בעשור האחרון הפכה היזמות החברתית לתופעה תרבותית בינלאומית. היא מושכת במיוחד אנשים מודעים חברתית, שספקנים ביכולת הממשלות והעסקים לטפל בעוני, בהדרה חברתית ובאיכות הסביבה. ארגונים משפיעים מקדמים אותה באמצעות סיפורים על יחידים הרואיים ש"משנים את העולם". בעולם האקדמי הקבלה מאופקת יותר. יש התלהבות מההקשר האמפירי החדש ומאופי התחום הבין-תחומי, אך גם ספקנות לגבי ערכו התאורטי, בשל חוסר בהירות מושגית והגדרתית ובשל פיצול תחום...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,257 מילים
🏷סיכומים נוספים על: ביקורת, דימוי, הגדרת יזמות חברתית, הון חברתי, הטמעות מקומית, זהות, חדשנות חברתית, חקר מקרה, טקסים, יזמות, יזמות חברתית, יזמות מוסדית, יזמים הרואיים, לגיטימציה, מוחמד יונוס, מיקרו-מימון, מיתוג, נרטיבים, ערך חברתי, ערך כלכלי, קוגניציה, קפיטליזם אתי, ריכוז כוח, רשתות, שיטות מחקר, תאוריה מוסדית, תאוריית האפקטואציה, תורת הארגון, תנועות חברתיות, תרבות
🔖סיכומים נוספים בתחום: מנהל עסקים, סוציולוגיה