סיכום בעברית בהיקף 1,401 מילים של המאמר:
Dees, J. G. (1998). The meaning of “social entrepreneurship.” In Case Studies in Social Entrepreneurship and Sustainability (pp. 22–30). Routledge. https://doi.org/10.4324/9781351278560-5
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
משמעות המונח "יזמות חברתית"
בשנים האחרונות המונח "יזמות חברתית" נשמע בכל מקום: בתוכניות מימון, בנאומי השקה, בקמפוסים ובארגונים שמבקשים לתאר את עצמם כחדשניים. הוא מבטיח שילוב מפתה בין תשוקה לתיקון עוולות לבין הנחישות, החדשנות והמשמעת העסקית שמזוהות עם עמק הסיליקון. אבל ככל שהמונח נפוץ יותר, כך נעשה פחות ברור למה הוא מתכוון. האם מדובר בעמותה שמקימה מיזם מניב הכנסה? בבנק קהילתי הפועל למטרות רווח? במקלט לחסרי בית שמפעיל עסק כדי להכשיר ולהעסיק את דייריו? בבעל עסק שמטמיע אחריות חברתית? כל אחד משתמש במילה בדרך אחרת.
המאמר מציע לעצור ולשאול מה בעצם הופך מישהו ליזם. כדי לענות, הוא חוזר אל מקורות המילה בכלכלה הצרפתית של המאות השבע עשרה והשמונה עשרה, ואל ההוגים שהגדירו את היזם לאורך הדורות: ז'אן בטיסט סיי, שדיבר על העברת משאבים לשימושים יצרניים יותר; יוסף שומפטר, שראה ביזמים מחדשים ו"הורסים יצירתיים"; פיטר דרוקר, שהעמיד במרכז את זיהוי ההזדמנות; והווארד סטיבנסון, שהגדיר יזמות כרדיפה אחר הזדמנות ללא התחשבות במשאבים הקיימים. מכאן עולות שאלות. האם הקמת עסק היא תנאי ליזמות, ואולי אפילו תנאי מספיק? האם מסעדה נוספת בפרבר היא מעשה יזמי? ומה אפשר ללמוד מכך שדרוקר רואה בהקמת האוניברסיטה המודרנית דוגמה ליזמות?
אחר כך המאמר בוחן מה קורה כשמעבירים את המושגים האלה אל הסקטור החברתי. בעולם העסקים השוק משמש מנגנון משמעת: מי שיוצר ערך מושך משאבים, ומי שמבזבז אותם נדחק החוצה. אבל איך מודדים ערך כשמדובר בניקוי נחל, בהצלת ינשוף נקוד או בליווי קשישים, כשחלק מהנהנים אינם יכולים לשלם? איך מייחסים ירידה בפשיעה למשמר שכונתי ולא לשיטות שיטור חדשות או לכלכלה טובה יותר? ואם התרומות וההתנדבות אינן מבחן אמין להשפעה, מה יכול למלא את מקום השוק?
על רקע השאלות האלה המאמר מנסה לגבש הגדרה ליזמות חברתית, ושואל גם אם כל מנהיג בסקטור החברתי צריך להיחשב יזם חברתי.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא: משמעות המונח "יזמות חברתית"
הרעיון של יזמות חברתית פוגש את רוח הזמן. הוא משלב את התשוקה למטרה חברתית עם דימוי של משמעת עסקית, חדשנות ונחישות, כפי שמקושרים לחלוצי ההייטק בעמק הסיליקון. הזמן בשל לגישות יזמיות לבעיות חברתיות, משום שמאמצים ממשלתיים ופילנתרופיים רבים לא עמדו בציפיות, ומוסדות מרכזיים בסקטור החברתי נתפסים כלא יעילים ולא מגיבים. נדרשים יזמים חברתיים שיפתחו מודלים חדשים.
הביטוי חדש, אך התופעה ישנה,...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,401 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אחריות חברתית של עסקים, אחריותיות, ארגונים היברידיים, ארגונים ללא כוונת רווח, גיוס משאבים, הווארד סטיבנסון, הזדמנות, הרס יצירתי, ז'אן בטיסט סיי, חדשנות, חדשנות חברתית, יוסף שומפטר, יזם, יזם חברתי, יזם עסקי, יזמות, יזמות חברתית, יצירת ערך, מדידת השפעה חברתית, מיזמים חברתיים, מיזמים עסקיים, מנהיגות, מנהיגות חברתית, משמעת שוק, ניהול יזמי, ניהול סיכונים, סוכני שינוי, סקטור חברתי, סקטור שלישי, ערך חברתי, פיטר דרוקר, שינוי חברתי, תושייה
🔖סיכומים נוספים בתחום: מדיניות חברתית, מנהל עסקים