שימור שפה

שימור שפה (Language Maintenance) הוא המשך השימוש בשפה בקרב קהילה החיה בסביבה שבה שולטת שפה אחרת, ובמיוחד העברתה לדור הבא. הוא תלוי פחות בעמדות מוצהרות ויותר בשימוש בפועל בבית, בקהילה ובמוסדותיה, ובקיומם של מרחבים שבהם השפה נחוצה ולא רק רצויה. גורמים מרכזיים בו הם גודל הקהילה וריכוזה, יחסה של החברה הסובבת אליה, זמינות חינוך ותקשורת בשפה, ודפוסי הנישואין וההגירה שלה. בהיעדרם מתרחש לרוב מעבר הדרגתי לשפת הרוב בתוך שניים או שלושה דורות.

מאמרים אקדמיים על שימור שפה עוסקים בגורמים המנבאים העברה בין דורית ובמסלולי המעבר לשפת הרוב. חלק מן המחקר בוחן תוכניות חינוך בשפת מורשת, בתי ספר קהילתיים ותקשורת בשפה, וחלק אחר את עמדות ההורים ואת ההחלטות הלשוניות היומיומיות במשפחה. בין המגמות העכשוויות נמצאות החייאה של שפות בסכנת היעלמות, שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ככלי שימור, ושאלות מתודולוגיות על מדידת חיוניות של שפה ועל אמינות דיווחי דוברים.