סיכום בעברית בהיקף 1,334 מילים של המאמר:
Stevens, G., & Schoen, R. (1988). Linguistic intermarriage in the United States. Journal of Marriage and the Family, 50(1), 267–279. https://doi.org/10.2307/352445
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
נישואי תערובת לשוניים בארצות הברית
ארצות הברית נחשבת לממלכה של האנגלית, ובכל זאת ב־1980 דיווח אחד מכל עשרה אמריקנים שבביתו מדברים שפה אחרת. רבים מהם אינם מהגרים כלל, אלא נכדים ונינים של מהגרים, שגדלו בבית שבו דיברו ספרדית, גרמנית, צרפתית, איטלקית או פולנית. איך שפה שורדת שלושה דורות בתוך חברה שכל כולה דוחפת לאנגלית? חלק גדול מהתשובה נמצא בחדר המשפחה: שפה עוברת לילדים כמעט רק כששני ההורים חולקים אותה. מספיק שאחד מבני הזוג דובר אנגלית בלבד, והילדים כמעט אף פעם לא ילמדו את שפת ההורה השני.
מכאן שהשאלה מי מתחתן עם מי איננה עניין פרטי בלבד. כל זוג "מעורב" מבחינה לשונית הוא, במובן מסוים, נקודת סיום של שפה בתוך משפחה. אבל שפה היא רק אחד הדברים שאנשים שוקלים כשהם בוחרים בן זוג. בחברה האמריקנית, שמקדשת הישגים, גם להשכלה יש משקל רב. האם המשיכה לבן זוג "משלנו" חזקה מספיק כדי לגבור על שיקולי השכלה ומעמד, או שבני הדורות הבאים מעדיפים בן זוג משכיל על פני בן זוג שמדבר בשפת סבתם? והאם גברים ונשים עושים את החשבון הזה באותו אופן?
המאמר בוחן את השאלות האלה בעזרת סקר ארצי גדול שערכה לשכת המפקד האמריקנית ב־1976, ובו מידע על כ־151,000 משקי בית. הניתוח מתמקד בזוגות נשואים ילידי ארצות הברית בני 15 עד 59, ומשווה בין שש קבוצות שפה: אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ופולנית. כדי להפריד בין העדפה אמיתית לבין מקריות סטטיסטית, החוקרים משתמשים במדד דמוגרפי של "עוצמת המשיכה לנישואים", שמנטרל את גודלן של הקבוצות ואת הרכב הגיל וההשכלה שלהן. הרי לדובר אנגלית יש פשוט הרבה יותר הזדמנויות לפגוש בת זוג דוברת אנגלית מאשר לדובר פולנית לפגוש בת זוג דוברת פולנית.
ברקע עומדת מחלוקת ותיקה בחקר ההגירה: האם קבוצות מיעוט שומרות על ייחודן התרבותי גם כשהן מצליחות מבחינה כלכלית, או שההצלחה עצמה מובילה להיטמעות ברוב. דפוסי הנישואים של צאצאי המהגרים מציעים דרך פשוטה לכאורה, ומפתיעה בעוצמתה, להתבונן בשאלה הגדולה הזאת.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
אף שהאנגלית שולטת בארצות הברית, החברה האמריקנית מגוונת מבחינה לשונית: ב־1980 דיווח אחד מכל עשרה אמריקנים שהוא מדבר בביתו שפה אחרת, ובראשן ספרדית, גרמנית, צרפתית, איטלקית ופולנית. רוב הדוברים האלה נולדו בארצות הברית, וחלק גדול מהם בני הדור השלישי ואילך. מאחר שאמריקנים מעטים לומדים שפה אחרת מחוץ לבית, השתמרות הגיוון הזה מעידה על נטייה להינשא בתוך קבוצת השפה ולהנחיל את השפה לילדים.
הומוגמיה לשונית, כלומר נישואים בתוך קבוצת...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,334 מילים
🏷סיכומים נוספים על: ארצות הברית, אתניות, בחירת בן זוג, גיוון לשוני, הבדלים מגדריים, הגירה, הגירה לארצות הברית, הומוגמיה, הומוגמיה אתנית, הומוגמיה השכלתית, הומוגמיה לשונית, הטמעה תרבותית, היספנים, היפרגמיה, היפרגמיה השכלתית, השכלה, התבוללות, התבוללות לשונית, זיווג סלקטיבי, חליפין, מגדר, מוצא אתני, מעבר לשוני, מעמד חברתי-כלכלי, נישואי תערובת, נישואי תערובת לשוניים, נישואים, נישואים בתוך הקבוצה, סוציולוגיה של השפה, פלורליזם תרבותי, קבוצות אתניות, רב-לשוניות, שימור שפה, שפה, שפות מיעוט, שפת אם
🔖סיכומים נוספים בתחום: בלשנות, סוציולוגיה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: היבטים רגשיים ברכישת שפות ושימורן
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת תל אביב
