פסיכואנליזה

פסיכואנליזה (Psychoanalysis) היא תיאוריה על הנפש ושיטת טיפול שראשיתה בעבודתו של זיגמונד פרויד, ובמרכזה ההנחה שחלק ניכר מחיי הנפש מתרחש מחוץ למודעות ומשפיע על התנהגות, על רגש ועל סימפטומים. היא עוסקת בקונפליקטים פנימיים, במנגנוני הגנה, בחשיבות החוויות המוקדמות וביחסי ההעברה הנוצרים בין מטופל למטפל. מאז ראשיתה התפתחו בה זרמים רבים, ובהם תיאוריות יחסי אובייקט, פסיכולוגיית העצמי וגישות התייחסותיות, הנבדלים בדגש שהם שמים על הדחף, על היחסים ועל הסביבה.

מאמרים אקדמיים על פסיכואנליזה עוסקים בתיאוריה ובהתפתחותה ההיסטורית, ובפרשנות של מושגי יסוד. חלק מן המחקר בוחן את יעילותו של טיפול פסיכודינמי ואת מנגנוני השינוי בו, וחלק אחר מיישם מושגים פסיכואנליטיים בניתוח תרבות, ספרות, קולנוע ותופעות חברתיות. בין הסוגיות הנידונות נמצאות הביקורת על התקפות המדעית של חלק מהנחותיה, הקושי לחקור תהליך טיפולי ארוך, והמתח בין מחקר תוצאה ובין מחקר תהליך.