סיכום בעברית של המאמר: The Making and Breaking of Affectional Bonds. I. Aetiology and Psychopathology in the Light of Attachment Theory

תקציר הסיכום

יצירתם והתפרקותם של קשרים רגשיים. א: אטיולוגיה ופסיכופתולוגיה לאור תורת ההתקשרות

מבוא

תורת ההתקשרות היא דרך להבין את הנטייה האנושית ליצור קשרים רגשיים חזקים עם אנשים מסוימים, ולהסביר את מצוקות הנפש והפרעות האישיות שנובעות מפרידה ומאובדן בעל כורחנו: חרדה, כעס, דיכאון וניתוק רגשי. היא מאמצת רעיונות פסיכואנליטיים רבים, אך נשענת גם על האתולוגיה (חקר התנהגות בעלי חיים בסביבתם הטבעית), על תורת הבקרה ועל הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ועומדת בקריטריונים של דיסציפלינה מדעית.

הטענה המרכזית היא שהפרעות נפשיות רבות נובעות...

מדוע אנשים מסוימים חרדים כל חייהם מפני אובדן של מי שקרובים אליהם, אחרים מתעקשים לסמוך רק על עצמם, ואחרים מתקשים לקשור קשר יציב עם איש? מתי חרדה מפרידה היא תגובה טבעית לגמרי, ומתי היא סימן להפרעה? שאלות כאלה מעסיקות פסיכיאטרים ופסיכולוגים שנים רבות, משום שהן נוגעות ללב הבנתנו את הקשרים בין בני אדם, את הכאב שבאובדן ואת הדרך שבה מתגבשות בעיות נפשיות, נישואין קשים והורות מקשה.

המאמר, שמבוסס על הרצאה בפני חברי המכללה המלכותית לפסיכיאטריה, מציג את תורת ההתקשרות כמסגרת להבנת כל אלה. השאלה המרכזית היא באיזו מידה חוויות של אדם עם הוריו בילדות מסבירות את יכולתו ליצור קשרים רגשיים בבגרותו, ואת ההבדלים בין דפוסי התנהגות שונים במצבי מצוקה ואובדן. כדי לבדוק זאת החוקר משלב ממצאים מחקריים ממקורות שונים: מחקר על בעלי חיים ועל התנהגות של ילדים בפרידה, מחקרי אבל ותצפיות קליניות על מטופלים ועל המשפחות שלהם. הוא משווה בין תפיסת ההתקשרות לבין התפיסות המסורתיות של תלות ושל התפתחות הילד, ובוחן דפוסים מוכרים של התנהגות בקשרים קרובים, מן ההיצמדות החרדה ועד הניתוק הרגשי, ואת סוגי ההורות שמתלווים אליהם.