חוסן נפשי

חוסן נפשי (Psychological Resilience) הוא היכולת לשמור על תפקוד ועל רווחה או לשוב אליהם לאחר חשיפה למצוקה, לאובדן או לאיום. הוא אינו תכונה מולדת ובלתי משתנה אלא תהליך, שמושפע ממאפייני האדם כגון ויסות רגשי, תחושת מסוגלות ואופטימיות, ובה במידה ממערכות היחסים והמשאבים שסביבו. בשל כך הוא נחשב למשתנה לאורך החיים ולהקשרי, כלומר אדם עשוי להפגין חוסן בתחום אחד ולהתקשות באחר.

מאמרים אקדמיים על חוסן נפשי עוסקים בהבחנה בין החלמה מהירה, יציבות לאורך זמן וצמיחה בעקבות משבר, ובשאלה כיצד מודדים אותם. חלק מן המחקר מתמקד בילדים ובמתבגרים ובגורמי ההגנה במשפחה ובבית הספר, וחלק אחר במבוגרים בהקשרי מלחמה, אסון, מחלה ולחץ תעסוקתי. בין הסוגיות הנידונות נמצאת הביקורת על העמסת האחריות על הפרט, מתוך טענה שחוסן נשען גם על תנאים חברתיים וכלכליים ועל שירותים זמינים.