שפות מיעוט

שפות מיעוט (Minority Languages) הן שפות המדוברות בידי קבוצה שאינה הרוב במדינה או באזור, ואינן נהנות ממעמד שווה לזה של שפת הרוב במוסדות, בחינוך ובמרחב הציבורי. ההגדרה אינה נגזרת ממספר הדוברים בלבד אלא ממעמד ומכוח, ושפה עשויה להיות שפת מיעוט במדינה אחת ושפת רוב במדינה אחרת. הן כוללות שפות של קבוצות ילידיות, שפות אזוריות היסטוריות ושפות שהביאו עמם מהגרים, והן מצויות בדרגות שונות של חיוניות, מהתרחבות ועד סכנת היעלמות.

מאמרים אקדמיים על שפות מיעוט עוסקים במעמדן המשפטי ובמדיניות המכירה בהן או מדירה אותן. חלק מן המחקר בוחן חינוך דו לשוני ואת השפעתו על הישגים ועל זהות, וחלק אחר את ההעברה הבין דורית ואת מאמצי ההחייאה של שפות בסכנה. בין המגמות העכשוויות נמצאות שפות מיעוט במרחב הדיגיטלי ובטכנולוגיות שפה המתעלמות מהן לרוב, נראותן בשילוט ובשירותים ציבוריים, ושאלות מתודולוגיות של מדידת מספר דוברים ושל חיוניות לשונית.