גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות (Adolescence) הוא תקופת המעבר מילדות לבגרות, הנפתחת בשינויים גופניים והורמונליים של ההתבגרות המינית ונמשכת בשינויים עמוקים בחשיבה, ביחסים ובזהות. בתקופה זו מתפתחת היכולת לחשיבה מופשטת ולהתבוננות עצמית, גוברת חשיבותה של קבוצת השווים, ומשתנים מערכות היחסים עם ההורים לקראת עצמאות. היא מאופיינת גם בפער זמני בין התפתחות מהירה של מערכות הרגש והתגמול לבין התפתחות הדרגתית של מערכות השליטה והתכנון, שממנו נגזרת נטייה מוגברת לריגוש ולסיכון.

מאמרים אקדמיים על גיל ההתבגרות עוסקים בהתפתחות המוח בתקופה זו ובהשלכותיה על קבלת החלטות. חלק מן המחקר בוחן בריאות נפשית, ובכלל זה הופעה של קשיים רבים דווקא בשנים אלה, וחלק אחר את מערכת היחסים המשתנה עם ההורים ואת מקומה של האוטונומיה. בין המגמות העכשוויות נמצאות התארכות התקופה ודחיית סמני הבגרות, השפעת הרשתות החברתיות, והשאלה כיצד חוקרים תקופה זו בלי להישען רק על דיווחי מבוגרים.