סיכום בעברית בהיקף 1,316 מילים של המאמר:
Madjar, N., & Cohen-Malayev, M. (2013). Youth movements as educational settings promoting personal development: Comparing motivation and identity formation in formal and non-formal education contexts. International Journal of Educational Research, 62, 162–174. https://doi.org/10.1016/j.ijer.2013.09.002
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
תנועות נוער כמסגרות חינוכיות המקדמות התפתחות אישית: השוואת המוטיבציה וגיבוש הזהות בחינוך הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי
גיל ההתבגרות הוא התקופה שבה צעירים מתחילים לשאול מי הם, במה הם מאמינים ולאן הם רוצים להגיע. התשובות לשאלות האלה אינן נבנות בחלל ריק: הן מתגבשות בכיתה, בחדר המורים, בשיחות עם חברים, ואצל רבים מבני הנוער בישראל גם בקן או בשבט של תנועת הנוער. כמעט שליש מתלמידי התיכון בישראל פעילים בתנועות נוער באופן קבוע, ובכל זאת רוב המחקר על השפעת מסגרות חינוכיות על התפתחות מתבגרים התמקד בבית הספר.
בית הספר ותנועת הנוער שונים זה מזה כמעט בכל דבר. לבית הספר חייבים ללכת, לתנועה מצטרפים מרצון. בבית הספר יש היררכיה ברורה בין מורים לתלמידים, בתנועה המדריכים הם בני נוער בעצמם. בבית הספר הדגש הוא על הישגים לימודיים, ובתנועה יש מקום להנהגה, לעבודת צוות ולהתנסות בתפקידים שונים, וגם לטעות. האם ההבדלים האלה משנים את הדרך שבה מתבגרים מגבשים את זהותם?
כדי לבחון את השאלה נשען המאמר על תיאוריית ההכוונה העצמית, שלפיה סביבה התומכת בצורך באוטונומיה, בשייכות ובמסוגלות מטפחת מוטיבציה פנימית והתפתחות בריאה. החוקרים הציעו להוסיף לשלושת הצרכים האלה רכיב נוסף: עידוד ישיר של חקירת זהות, כלומר סביבה שמזמינה את המתבגר לבדוק מה נכון לו ומה הוא רוצה לעצמו. השאלה המרכזית הייתה אם תפיסת הסביבה כתומכת, בבית הספר ובתנועת הנוער, קשורה לגיבוש הזהות, ואם הקשר הזה עובר דרך סוג המוטיבציה של המתבגר.
נערכו שני מחקרים, שבהם השתתפו יחד יותר משבע מאות בני נוער בני 16 עד 19, חברי הצופים, בני עקיבא והנוער העובד והלומד מכל רחבי הארץ. המשתתפים ענו על שאלון מקוון שהגיע אליהם דרך פייסבוק, ודירגו בו את המידה שבה המורים והמדריכים שלהם תומכים בהם ומעודדים אותם לחפש את דרכם. במחקר הראשון נבדקו גם המניעים להשתתפות בפעילות ותחושת הנאמנות, כלומר היכולת להתמיד במחויבויות שאדם בחר בהן. במחקר השני נמדדה הזהות באופן רחב יותר, בחמישה ממדים: חקירה לרוחב, חקירה לעומק, חקירה טורדנית, גיבוש מחויבות והזדהות עמה.
מאחורי השאלה עומדת סוגיה מעשית לא פחות: מה בית הספר יכול ללמוד מהמקום שבו בני נוער בוחרים לבלות את שעות הפנאי שלהם.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
בית הספר והחינוך הבלתי פורמלי הם שני הקשרים חברתיים חשובים במיוחד להתפתחותם של מתבגרים, ומאחר שמאפייניהם שונים, ייתכן שגם השפעתם שונה. שני תהליכים התפתחותיים משלימים בולטים בגיל ההתבגרות: גיבוש הזהות והפעולה המונעת ממוטיבציה. חקירת הזהות, כלומר תהליך שבו המתבגר מחפש מידע על עצמו ועל סביבתו כדי לקבל החלטות חשובות בחייו, נחשבת לתהליך הזהותי המרכזי.
לפי תיאוריית ההכוונה העצמית, תמיכה בשלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים חיונית...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,316 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אוטונומיה, אריק אריקסון, בית ספר, בני נוער בישראל, בני עקיבא, ג'יימס מרסיה, גיבוש זהות, גיל ההתבגרות, הנוער העובד והלומד, הצופים, התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון, התפתחות אישית, וולונטריות, זהות, חינוך, חינוך בלתי פורמלי, חינוך פורמלי, חקירה טורדנית, חקירה לעומק, חקירה לרוחב, חקירת זהות, מודל סטטוסי הזהות, מוטיבציה, מוטיבציה אוטונומית, מוטיבציה נשלטת, מוטיבציה פנימית, מורטוריום, מחויבות, מסוגלות, מתבגרים, נאמנות, פעילויות פנאי, צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, שייכות, תיאוריית ההכוונה העצמית, תנועות נוער
🔖סיכומים נוספים בתחום: חינוך, פסיכולוגיה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: סמינריון בחינוך- סוגיות נבחרות בחינוך בלתי פורמאלי (עובדי חינוך)
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
