רקע תיאורטי
גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הערכים האישיים עוברים תהליך של התבססות והתמיינות, במקביל לשינויים משמעותיים ברשתות החברתיות שהמתבגר שייך אליהן במהלך שנות הלימודים. שני מודלים תיאורטיים מתארים את אופן היווצרות הערכים לאורך החיים: מודל העדכון הפעיל, הגורס שערכים ממשיכים להשתנות ככל שהאדם מסתגל לסביבות חברתיות חדשות, ומודל הנטיות המבוססות, הגורס שערכים הם תכונה יציבה יחסית שמתגבשת כבר בשלבים מוקדמים של החיים. על פי גישה משולבת, ערכים אישיים מועברים תחילה במסגרת המשפחה, ולאחר מכן עוברים שינויים והתאמה לסביבות חדשות עד להתגבשותם הסופית בראשית הבגרות.
השאלה אם דפוס ההתפתחות הזה זהה בכל התרבויות, ואם רשתות חברתיות משפיעות עליו, נותרה פתוחה יחסית, שכן רוב המחקר הקודם בתחום התמקד בחברות מערביות. בחינת יציבות הערכים ושינוים בקרב מתבגרים קוריאנים, וכן השפעת הרשתות החברתיות על עוצמתם ועל קצב שינוים, מספקת פרספקטיבה חוצת-תרבויות משמעותית, שכן מדובר בחברה אסייתית שמאופיינת בתרבות קולקטיביסטית שונה במובהק מהחברות המערביות שנחקרו בעבר.
שינויי ערכים במחקר הקיים
מחקרים על שינוי ערכים מתחלקים לשני כיוונים עיקריים: שינוי ברמת החברה, הנחקר בעיקר בסוציולוגיה ועוסק בהשפעת אירועים היסטוריים ותרבותיים על דורות שלמים, ושינוי ברמת הפרט. כך למשל נמצא כי חשיבותם של ערכי הביטחון עלתה בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר וכן בעקבות חוויות מלחמה, וכי דור שחווה עוני ואי-יציבות בילדותו נוטה להעדיף ערכים מטריאליסטיים, בעוד דור שחווה שפע ויציבות נוטה לפתח ערכים פוסט-מטריאליסטיים.
שינוי ברמת הפרט נחקר בעיקר בפסיכולוגיה, ומתמקד בגיל ההתבגרות כתקופה שבה הערכים עדיין אינם יציבים ורק בראשית הבגרות הם מתגבשים לכדי נטייה קבועה. מחקרים במדינות מערביות שונות הראו דפוס עקבי יחסית: מתבגרים העדיפו עם הזמן יותר כוח והישגיות, בעוד חשיבותם של תמיכה בזולת ואוניברסליזם ירדה, וכן נמצאה ירידה בערך המסורת לצד עלייה בהישגיות, בכיווניות עצמית ובהדוניזם. באופן כללי, הכניסה למסגרת בית הספר נקשרת לירידה בחשיבותם של ערכי השמרנות וההתעלות מהעצמי, במקביל לעלייה בערכי הפתיחות לשינוי, ככל הנראה בשל התעוררות המיניות בגיל ההתבגרות המובילה לעלייה בערך ההדוניזם ובצורך בגירויים וחוויות חדשות.
ערכים בהקשר התרבותי הקוריאני
ההנחה הרווחת היא כי ערכי ההתעלות מהעצמי והשמרנות מתחזקים ככל שאדם מתבגר ומשתלב בתפקידי הבגרות, מכיוון שמבוגרים נושאים באחריות רבה יותר במסגרת הקבוצה ומחויבים לדרכים מבוססות, בעוד מתבגרים נהנים מחופש ועצמאות רבים יותר לחקור תפקידים חדשים. תהליך זה, שבמערב מתרחש בדרך כלל רק בבגרות המוקדמת, נוטה להתרחש מאוחר יותר בחברות אינדיבידואליסטיות, מכיוון שתפקידי הבגרות מאומצים בהן בגיל מאוחר יותר. בחברה הקוריאנית, לעומת זאת, שבה עדיין שוררת תרבות קולקטיביסטית חזקה, ילדים ומתבגרים נדרשים כבר מגיל צעיר לציית לערכים חברתיים דומיננטיים ולאמץ עמדה בוגרת התואמת את נורמות הקבוצה. הערכים התרבותיים בקוריאה מסווגים כהיררכיים, ומדגישים כוח, סמכות, ענווה ורכוש. תלמידי כיתה א׳ בתיכון מגלים רמות גבוהות יותר של התעלות מהעצמי ושמרנות בהשוואה לתלמידי כיתה ו׳ ביסודי, בניגוד לדפוס שנמצא במחקרים מערביים.
יחד עם זאת, מאז המשבר הפיננסי של קרן המטבע הבינלאומית בשנים 1997–2001, הניאו-ליברליזם שיובא מהמערב מתנגש בערכים המסורתיים בחברה הקוריאנית. הצמיחה הכלכלית המהירה של קוריאה, שכונתה "הנס על נהר האן", הביאה עמה שינויים תרבותיים, כך שכיום מתקיימים בה זה לצד זה יסודות קולקטיביסטיים ואינדיבידואליסטיים, בדומה למגמה שאירעה ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה.
רשתות חברתיות ושינוי ערכים
תמיכה חברתית, הכוללת תחושה וגם קיום בפועל של אכפתיות וזמינות עזרה מהזולת, נמצאה כמשפיעה על ערכי ההתעלות מהעצמי. רשתות חברתיות תורמות להתפתחות ערכים קונבנציונליים באמצעות טיפוח הון חברתי ולמידה פרו-חברתית, וקשרים חזקים משמשים ערוץ שדרכו נוצרת תלות הדדית וערכים פרו-חברתיים. עם זאת, לא כל הרשתות החברתיות משפיעות באופן חיובי: מתבגרים המשתייכים לקבוצות עבריינות נוער סופגים ערכים אנטי-חברתיים באמצעות הזדהות עם קבוצת השווים שלהם, וכתוצאה מכך ערכיהם הפרו-חברתיים נוטים לרדת. מאחר שפוסט-מטריאליזם מתפתח מתוך חוויית תנאים יציבים בגיל ההתבגרות, תמיכה חברתית עשויה לתרום ליציבות נפשית ובכך להגביר את חשיבותם של ערכים פוסט-מטריאליסטיים.
באסיה המזרחית, שלא כמו במערב, נהוג לתת עדיפות ליעדים קבוצתיים על פני אמונות וצרכים אישיים, מכיוון שהאני נבנה במידה רבה מתוך המודעות לזולת ולקבוצה. לכן ניתן לצפות שהשפעתן של רשתות חברתיות על שינויי ערכים תהיה בולטת יותר בדרום קוריאה מאשר בחברות מערביות אינדיבידואליסטיות.
שיטת המחקר
נעשה שימוש בנתוני פאנל של תלמידי כיתה א׳ בחטיבת הביניים מתוך הסקר הקוריאני לילדים ולנוער (KCYPS 2010), שאסף המכון הלאומי למדיניות נוער בקוריאה על פני שבע שנים (2010–2016), כאשר המדגם המקורי מנה 2,351 נבדקים וצומצם ל-1,881 בשנת הסקר האחרונה עקב נשירה. מתוך נתוני הגלים 2012, 2014 ו-2016, המתאימים לשנת ג׳ בחטיבת הביניים, שנה ב׳ בתיכון ושנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה, נבחר מדגם אקראי של 1,586 תלמידים, לאחר החרגת משפחות חד-הוריות ומשיבים בעלי נתונים חסרים.
הערכים האישיים נמדדו בגרסה מותאמת של שאלון הפורטרטים של ערכים (PVQ) של שוורץ, שאלה אחת לכל אחד מעשרת סוגי הערכים בסולם בן ארבע דרגות, וקובצו לשני ממדים מרכזיים בהתאם למבנה המעגלי המוטיבציוני של שוורץ: שמרנות (ציות למוסכמות, מסורת וביטחון) והתעלות מהעצמי (אוניברסליזם ותמיכה בזולת, בניכוי הישגיות וכוח). תמיכה חברתית נמדדה על בסיס שאלוני היקשרות להורים ולבני גיל, הכוללים אמון, תקשורת וניכור, ואילו רשת אנטי-חברתית נמדדה לפי המספר הממוצע של חברים המפגינים התנהגות עבריינית, כגון עישון, שתיית אלכוהול, בריחה משיעורים, אלימות פיזית, איומים, גניבה והטרדה מינית. משתני הבקרה כללו מגדר, הכנסת משק הבית והשכלת האם. לניתוח הנתונים נעשה שימוש במודל צמיחה סמוי, שבשלב הראשון בחן אילו מודלים מתאימים יותר לתיאור הממוצע וקצב השינוי, ובשלב השני שילב את גורמי הרשת החברתית כמנבאים.
ממצאים
הרכב המדגם התאפיין ביחס דומה בין בנים (51.4%) לבנות (48.6%), רוב האמהות (57.8%) בעלות השכלה נמוכה מתיכונית, וכ-40% מהמשפחות דתיות. לרוב המכריע של המתבגרים (71.3%) לא היה אף חבר בעל התנהגות עבריינית, וההתנהגות השכיחה ביותר בקרב חברים הייתה עישון (22.6%), ולאחריה בריחה משיעורים (12.4%), בעוד הטרדה מינית הייתה הנדירה ביותר (0.9%).
בחינת מודלי הצמיחה הראתה כי עבור ערך השמרנות, מודל הצמיחה הליניארי, המניח שינוי הדרגתי ועקבי לאורך זמן, מתאים בצורה טובה משמעותית יותר מאשר מודל ללא שינוי בממוצע, וחשיבותה של השמרנות עלתה באופן מובהק סטטיסטית עם הזמן. בהשוואה לקוהורט אחר מתוך אותו סקר, שנבדק בבית הספר היסודי, לא נמצא שינוי משמעותי בערך השמרנות בין כיתות ד׳ ו-ו׳, מה שמצביע על כך שהעלייה בחשיבותה מתרחשת בעיקר בהתבגרות התיכונית והמאוחרת ולא בהתבגרות המוקדמת.
לעומת זאת, עבור ערך ההתעלות מהעצמי, המודל ללא שינוי בממוצע התאים טוב יותר, ובהשוואה בין מודל העדכון הפעיל למודל הנטיות המבוססות נמצא כי מודל הנטיות המבוססות עדיף. ממצא זה מלמד שהתעלות מהעצמי מתפקדת כנטייה יציבה שכבר מגובשת בתחילת גיל ההתבגרות, ולא כערך שממשיך להתעדכן באופן פעיל לאורך תקופה זו.
בנוגע לגורמים המנבאים, בנות נוטות לרמות שמרנות גבוהות יותר מבנים, ורמת השכלה גבוהה יותר של האם נקשרת במגמה לרמת שמרנות נמוכה יותר אצל הילד. באשר להתעלות מהעצמי, נמצאו שני קשרים מובהקים בבירור: מתבגרים דתיים גילו רמות גבוהות יותר של התעלות מהעצמי מחבריהם הלא דתיים, ותמיכה חברתית חזקה מבני גיל נקשרה בעלייה מובהקת בחשיבותה.
דיון ומסקנות
דפוס התפתחות הערכים בקרב מתבגרים קוריאנים שונה במובהק מהדפוס שתועד בעיקר במחקרים מערביים. בעוד שבמערב נצפית לרוב עלייה בפתיחות לשינוי ובהעצמת ערכי ההתעלות מהעצמי לצד ירידה בשמרנות, בקוריאה חשיבות השמרנות עולה וההתעלות מהעצמי מתפקדת כנטייה יציבה כבר מוקדם. ניתן לייחס זאת לאווירה החברתית בקוריאה, המדגישה ציות והתאמה לנורמות מבלי לבלוט על פני הקבוצה, בניגוד לתרבויות מערביות המעודדות ביטוי עצמי אינדיבידואלי. תופעה דומה תועדה גם בקרב מתבגרים ערבים בישראל, החיים בחברה מסורתית יחסית, שבה ערך הכיווניות העצמית לא עלה כפי שעלה אצל בני גילם היהודים, ככל הנראה בשל לחץ חברתי גבוה יותר להיצמד לנורמות הקבוצה. מתיחות מתמשכת מול קוריאה הצפונית, גם ללא חוויית מלחמה ישירה, עשויה אף היא לתרום להגברת חשיבותם של ערכים הקשורים בחרדה, כגון שמרנות והתעלות מהעצמי.
מאפיינים אישיים כמו מגדר, השכלת האם ודתיות משפיעים על עוצמת הערכים. יציבות פיננסית נקשרת בפוסט-מטריאליזם, כך שרמת השכלה גבוהה בקרב הדור של האמהות, המשקפת ככל הנראה יציבות כלכלית בילדותן, עשויה לבוא לידי ביטוי בערכים פוסט-מטריאליסטיים המועברים לילדים בהעברה בין-דורית. תכני הדת מכוונים לרוב כלפי הזולת, כמו האהבה לרֵעַ בנצרות והחמלה בבודהיזם, ולכן דת עשויה לתרום להתעצמות ערכי ההתעלות מהעצמי; אנשים דתיים נוטים גם למעורבות אזרחית גבוהה יותר, ורשתות חברתיות המתפתחות במסגרת קהילות דתיות עשויות לטפח נטיות פרו-חברתיות.
תמיכה חברתית משפרת את ערכי ההתעלות מהעצמי ומפחיתה שמרנות, מכיוון שרשתות חברתיות מעצבות ערכים קהילתיים המיטיבים עם החברה. מתבגרים הנטועים ברשת שבה קיימת תמיכה חברתית סופגים ערכים פרו-חברתיים, ומאחר שאינם מתבססים על ערכים שבטיים צרים אלא על רשת תומכת רחבה יותר, הם מפתחים ערך אוניברסלי יותר. עם זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות את כיוון הסיבתיות בין רשתות חברתיות לערכים, שכן ייתכן גם שערכים קיימים מעצבים את הרכב הרשת החברתית שהמתבגר בוחר להשתייך אליה — למשל, מתבגרים בעלי נטייה פרו-חברתית עשויים להעדיף חברויות עם אנשים אלטרואיסטים. יציבות רגשית הנובעת מתמיכה חברתית בגיל ההתבגרות המוקדם תורמת לביסוס ערכים פוסט-מטריאליסטיים, בעוד התנהגות עבריינית, המשקפת אי-ציות לערכי מסורת ונטייה להנאה ולגירויים, מתחזקת באמצעות השתייכות לרשת חברים בעלת נטיות אנטי-חברתיות.
השימוש בשני ממדי ערכים מורחבים בלבד, במקום בעשרת או תשעה-עשר סוגי הערכים המפורטים, אינו מאפשר לבחון בדיוק רב את מבנה הערכים, ושלוש נקודות מדידה בלבד על פני שש שנים אינן מאפשרות לאתר את הרגע המדויק שבו הערכים מתייצבים. מחקרי המשך צפויים לבחון האם דפוס זה עודנו תקף לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו בקוריאה הדרומית מאז 2016, ובהם גל מחאות חברתיות ומגפת הקורונה, וכן האם ניתן להכליל את הממצאים על חברות קולקטיביסטיות אסייתיות אחרות כמו סין ויפן.
מקור
Kim, K.-J., & Lee, Y.-S. (2024). Stability and change of personal value in South Korean adolescents: The effect of social networks. Cross-Cultural Research, 59(1), 121–143.