שימוש ברשתות חברתיות והישגים אקדמיים בקרב סטודנטים: התפקידים המתווכים בשרשרת של חרדה חברתית ופחד מהחמצה, וההשפעה הממתנת של הקשר בין מורה לתלמיד

רקע: שימוש ברשתות חברתיות בקרב סטודנטים בסין

מספר משתמשי האינטרנט בסין הגיע ל-1.108 מיליארד, עם שיעור חדירה של 78.6% מהאוכלוסייה, כאשר צעירים בגילי 10 עד 29 מהווים כרבע מכלל המשתמשים. סטודנטים בגילי 18 עד 24 מבלים בממוצע כ-5.8 שעות ביום ברשתות חברתיות, וכ-79% מהם משתמשים בטלפון הנייד גם במהלך שיעורים, כאשר סך זמן המסך היומי עולה על חמש שעות. השימוש הנרחב הזה הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים האקדמיים: רשתות חברתיות משמשות לתקשורת בין מרצים לסטודנטים, לאיתור משאבי למידה ולשיתוף בתחומי עניין מחקריים, אך במקביל הן עלולות לפגוע בביצועים הלימודיים.

שלוש נקודות מבט תיאורטיות מסבירות את היחס המורכב בין רשתות חברתיות ולמידה. הראשונה נוגעת למתח שבין אופטימיות טכנולוגית לפסימיות טכנולוגית: בעוד פלטפורמות דיגיטליות מבוזרות מרחיבות גישה למשאבי ידע, מעקב אלגוריתמי ושליטה בנתונים עלולים לפגוע בזהות ובתחושת המציאות של המשתמשים. השנייה נוגעת לתלות טכנולוגית ולניכור: הקישוריות המתמדת מפצלת את הקשב ומטשטשת ערכים אישיים. השלישית נוגעת לקשר בין שימוש במדיה לבריאות הנפש, כאשר שימוש בעייתי באינטרנט עלול לעורר חרדה דיגיטלית ולשבש תוצאות אקדמיות וחיים. שימוש רב-משימתי ברשתות חברתיות בזמן למידה מגביר עומס קוגניטיבי ופוגע ישירות בביצועים במבחנים, ועדויות ממחקרים רבים מצביעות על קשר עקבי בין עצימות שימוש גבוהה ברשתות חברתיות לבין תוצאות לימודיות חלשות יותר.

מנגנוני התיווך: חרדה חברתית ופחד מהחמצה

חרדה חברתית מוגדרת באמצעות שני מאפיינים מרכזיים: פחד או חרדה מתמשכים במצבים חברתיים, וחשש מוגזם מהערכה שלילית מצד אחרים. שימוש בעייתי ברשתות חברתיות משבש הן את יעילות הלמידה והן את מערכות היחסים בעולם האמיתי, ומחליש את מערך התמיכה החברתית מחוץ לרשת. אנשים החווים חרדה חברתית נוטים לנקוט בבידוד עצמי ובהימנעות כאסטרטגיה להתמודדות עם החרדה – הם נמנעים מהשתתפות בכיתה, נמנעים משאלת שאלות ומגלים חוסר רצון להשתתף בדיונים, דפוסים הפוגעים בסופו של דבר בהישגים הלימודיים ומגבירים היעדרויות.

פחד מהחמצה מתאר חשש מתמיד מפני החמצת מידע או תוכן רלוונטי כאשר הגישה לרשתות חברתיות אינה זמינה. דפוסי שימוש בעייתיים ברשתות חברתיות קשורים ברמות גבוהות יותר של פחד מהחמצה, ותופעה זו פוגעת בביצועים אקדמיים באמצעות מנגנונים קוגניטיביים ספציפיים: כאשר סטודנטים חסרים אסטרטגיות יעילות לניהול השימוש בטלפון בכיתה, יכולת קבלת ההחלטות שלהם נפגעת, מיקוד הלמידה מתדרדר וההישגים האקדמיים נחלשים. פחד מהחמצה מעצים חרדה בהקשרים חברתיים מקוונים, ורגשות שליליים אלו מניעים התנהגויות פיצוי מקוונות בעייתיות – בדיקה תכופה של עדכונים ורענון בלתי פוסק של הפיד – היוצרות תלות כפייתית בפעילות חברתית וירטואלית. מעגל זה מדלדל משאבים קוגניטיביים ואנרגיה רגשית, ומוביל לרמות גבוהות יותר של חרדה חברתית מקוונת. סטודנטים החווים חרדה חברתית גבוהה מתקשים להשתלב בסביבה האקדמית מכיוון שהם חוששים שלא יוערכו כראוי ביחסים הבין-אישיים, חשש המעכב השתתפות בכיתה ופנייה לעזרה ממורים ומצוות ההוראה.

התפקיד הממתן של הקשר בין מורה לתלמיד

הסביבה האוניברסיטאית משפיעה באופן שיטתי על ההתפתחות הקוגניטיבית, ההסתגלות הפסיכולוגית וההסתגלות החברתית של צעירים. יחסי מורה-תלמיד מהווים קשר בין-אישי מרכזי בהקשר החינוכי, ומבססים חיבור פסיכולוגי דרך אינטראקציה קוגניטיבית, קשר רגשי ומשוב התנהגותי. איכות הקשר בין מורה לתלמיד משפיעה באופן משמעותי על מעורבות בכיתה, על ביצועים אקדמיים ועל מוטיבציה פנימית: קשרים חיוביים מחזקים מעורבות בלמידה באמצעות תמיכה רגשית ומודלינג התנהגותי, ומגנים מפני רגשות שליליים כגון חרדה ודיכאון. קשרים חלשים בין מורים לתלמידים, לעומת זאת, מחלישים את המוטיבציה ללמידה ופוגעים לאורך זמן במסוגלות העצמית האקדמית.

שיטה

הנתונים נאספו בין 15 במרץ ל-1 באפריל 2025 באמצעות דגימת אשכולות מדורגת שכללה 120 ערים ב-23 מחוזות וחמישה אזורים אוטונומיים ברחבי סין, לרבות ארבע ערי מטרופולין תחת ניהול ממשלתי ישיר. מתוך 3,775 שאלונים שהופצו, 3,716 תגובות תקפות נשמרו לניתוח, בשיעור תגובה אפקטיבי של 98.47%, לאחר סינון תגובות עם זמני מענה חריגים או ערכים חריגים. המדגם כלל 1,842 גברים (49.6%) ו-1,874 נשים (50.4%), מתוכם 1,939 תושבי אזורים עירוניים (52.2%) ו-1,777 תושבי אזורים לא-עירוניים (47.8%), בגילי 18 עד 24.

עוצמת השימוש ברשתות חברתיות נמדדה באמצעות סולם שילוב השימוש ברשתות חברתיות, הכולל שני ממדים: שילוב חברתי וחיבור רגשי, ושילוב בשגרת החיים. הקשר בין מורה לתלמיד נמדד באמצעות סולם מותאם תרבותית הכולל ארבעה ממדים – שביעות רצון, קרבה, תמיכה וקונפליקט. חרדה חברתית נמדדה באמצעות סולם החרדה מאינטראקציה, המתמקד בחוויית מתח סובייקטיבית במצבים חברתיים ספונטניים. פחד מהחמצה נמדד באמצעות סולם ייעודי הבוחן חשש מהחמצת מידע או פעילות מקוונים חשובים, וההישגים האקדמיים הוערכו באמצעות דיווח עצמי בסולם בן חמישה פריטים. כל הסולמות הפגינו מהימנות פנימית גבוהה, וניתוח גורמים מאשש הראה כי מודל בעל חמישה גורמים סמויים התאים בצורה הטובה ביותר לנתונים, עם מדדי התאמה העולים על הסף המקובל. בדיקת גורם יחיד שללה הטיית שיטה משותפת מהותית, כאשר הגורם הראשון הסביר 32.364% מהשונות – מתחת לסף הקריטי של 40%.

ממצאים

ניתוח מתאמים העלה כי עוצמת השימוש ברשתות חברתיות נקשרה באופן חיובי ומובהק לפחד מהחמצה, לחרדה חברתית ולאיכות הקשר עם המורה, ובאופן שלילי ומובהק להישגים אקדמיים. פחד מהחמצה נקשר באופן חיובי לחרדה חברתית ובאופן שלילי הן להישגים אקדמיים והן לאיכות הקשר עם המורה. חרדה חברתית נקשרה אף היא באופן שלילי להישגים אקדמיים ולאיכות הקשר עם המורה, בעוד שההישגים האקדמיים נקשרו באופן חיובי לאיכות קשרי המורה-תלמיד.

מודל משוואות מבניות אישש את כל מסלולי ההשפעה שנבחנו: לשימוש ברשתות חברתיות הייתה השפעה ישירה שלילית ומובהקת על ההישגים האקדמיים, לצד השפעה חיובית ומובהקת הן על חרדה חברתית והן על פחד מהחמצה. חרדה חברתית, בתורה, הגבירה את פחד ההחמצה ופגעה באופן ישיר בהישגים האקדמיים, ופחד ההחמצה עצמו פגע אף הוא באופן ישיר ומובהק בהישגים האקדמיים. ניתוח מסלולי תיווך באמצעות שיטת אתחול עצמי אישש שלושה מסלולים עקיפים מובהקים: תיווך באמצעות חרדה חברתית בלבד, תיווך באמצעות פחד מהחמצה בלבד, ותיווך שרשראי המשלב את שני המשתנים ברצף – שימוש ברשתות חברתיות מוביל לחרדה חברתית, החרדה החברתית מגבירה את פחד ההחמצה, ופחד ההחמצה פוגע בהישגים האקדמיים.

ניתוח הממתנות גילה כי איכות הקשר בין מורה לתלמיד ממתנת באופן מובהק את ההשפעה השלילית של פחד ההחמצה על ההישגים האקדמיים. בקרב סטודנטים המדווחים על קשר חזק ותומך עם המורים, ההשפעה השלילית של פחד ההחמצה על ההישגים נחלשה במידה ניכרת בהשוואה לסטודנטים המדווחים על קשר חלש; ברמות גבוהות ונמוכות כאחד של פחד מהחמצה, סטודנטים בעלי קשר איכותי עם המורים הציגו הישגים אקדמיים גבוהים יותר מעמיתיהם בעלי קשר חלש.

דיון

ההשפעה השלילית הישירה של שימוש ברשתות חברתיות על הישגים אקדמיים מוסברת בכך שהאופי הנייד והזמין-תמיד של הפלטפורמות מאפשר גישה כמעט בכל מקום, כולל בזמן שיעורים, ופוגע ברצף הקשב ובעיבוד הקוגניטיבי הדרוש ללמידה אפקטיבית. זרימת מידע מתמדת יוצרת דפוסים של עדכון דינמי ומעבר בלתי פוסק בין משימות, מה שמעמיס על זיכרון העבודה ומקשה על התמקדות עמוקה בחומר הלימוד. שימוש בשעות מאוחרות בלילה קשור גם הוא להפרעות שינה ולשחיקה אקדמית: חסך שינה כרוני ועייפות מתמשכת פוגעים במוטיבציה וביכולת הוויסות הרגשי, ומובילים בסופו של דבר למעורבות אקדמית נמוכה יותר ולציונים חלשים יותר.

המסלול הרגשי-קוגניטיבי המסביר את הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות להישגים אקדמיים מתחיל בכך שאנשים עם נטייה לחרדה חברתית מפתחים מחשבות אוטומטיות שליליות לגבי אינטראקציות חברתיות, ופונים לרשתות חברתיות כדרך להימנע מלחצים חברתיים בעולם האמיתי. אלא שהשתתפות חברתית מהסוג הזה אינה מקלה על החרדה אלא רק צורכת משאבים קוגניטיביים ומחלישה קשב ושליטה ניהולית במשימות למידה. סטודנטים עם חרדה חברתית גבוהה נוטים גם להשוואות חברתיות כלפי מעלה ברשתות, המעצימות תחושות נחיתות וערך עצמי נמוך ופוגעות במוטיבציה ובביצועים. פחד ההחמצה פועל כמגבר מוטיבציוני: הוא מניע רענון תכוף של הפיד ומעבר קשב תדיר בין משימות, ופוגע ביכולת ההתמקדות במטלות לימודיות.

קשר חיובי בין מורה לתלמיד יכול לספק לסטודנטים תחושת ביטחון וערך, המפחיתה את הטריגרים הרגשיים לפחד מהחמצה, לסייע בהערכה מחדש קוגניטיבית של החששות מפני החמצת מידע, ולתמוך בהקצאת קשב וזמן טובה יותר להתמודדות עם הסחות דעת ולעיסוק ממוקד בלמידה. כאשר סטודנטים חשים מכובדים, מובנים ונתמכים על ידי המורים, המוטיבציה הפנימית שלהם מתחזקת ותחושת השליטה שלהם ביעדים האקדמיים גוברת, מה שמצמצם שימוש כפייתי ברשתות חברתיות המונע מפחד החמצה ומשפר תפקוד ניהולי וכישורי ניהול זמן. עם זאת, גודל האפקט הממתן נותר מתון: שיפור בקשר בין מורה לתלמיד לבדו אינו מספיק כדי לנטרל באופן מלא את הפגיעה בביצועים הנובעת משימוש בעייתי ברשתות חברתיות, ונדרשת גישה הוליסטית המשלבת גם התערבויות בתחומי ויסות רגשי, ניהול זמן, אוריינות מדיה ופיתוח מיומנויות ויסות עצמי.

מגבלות

העיצוב החתכי של הנתונים אינו מאפשר הסקת סיבתיות חד-משמעית, שכן ייתכן כיוון הפוך שבו קשיים אקדמיים מובילים לשימוש מוגבר ברשתות חברתיות כאסטרטגיית הימנעות. ההסתמכות על דיווח עצמי בכל המשתנים חושפת את הממצאים להטיית רצייה חברתית ולטעויות בתפיסה עצמית. הממצאים מוגבלים לאוכלוסיית סטודנטים סינים בגילי 18 עד 24, ומושפעים מגורמים תרבותיים ומאפייני מערכת החינוך המקומית, ולא נלקחו בחשבון משתנים מתערבים פוטנציאליים כגון תחום הלימודים, מעמד סוציו-אקונומי, הישגים אקדמיים קודמים, איכות שינה ומצבים נפשיים קודמים, העלולים למתן או לתווך את הקשרים שנבדקו.

מקור

Gong, Z., Guo, Y., & Tan, J. (2025). Social media use and academic performance among college students: The chain mediating roles of social anxiety and fear of missing out and the moderating effect of teacher-student relationship. Frontiers in Psychology, 16, 1649890.