יעילות תוכניות השיקום והשילוב מחדש בשירות בתי הסוהר בזימבבואה: מקרה מבחן של מתקני התיקון במחוז מידלנדס

רקע ומטרת המחקר

בתי הסוהר בזימבבואה הוקמו בתקופת השלטון הקולוניאלי כמנגנון עונשי מובהק, שבו האסיר נתפס כישות שיש להעניש ולא כאדם הניתן לשיקום. עם העצמאות, המדינה עברה תהליך של דקולוניזציה שכלל גם את מערכת הכליאה, ובשנת 2005 הוקמה מחלקת השיקום והשילוב מחדש במסגרת שירות בתי הסוהר. המעבר ממודל עונשי-תגמולי למודל שיקומי נועד לאפשר לאסירים לשנות את אורח חייהם ולהשתלב מחדש בחברה כאזרחים שומרי חוק. חרף השינוי המוסדי, שיעורי הישנות העבריינות נותרו גבוהים יחסית, עובדה המעוררת שאלות לגבי מידת האפקטיביות בפועל של תוכניות השיקום.

במחוז מידלנדס פועלים שלושה מתקני כליאה מרכזיים: בית הסוהר וואווה לעבריינים בגירים, מתקן וואווה לעברייני נוער, ובית הסוהר לנשים בשורוגווי. בבחינת האפקטיביות של תוכניות השיקום והשילוב מחדש הפועלות בהם, נבדקו סוגי התוכניות המוצעות, האתגרים העומדים בפני יישומן, והאסטרטגיות האפשריות לשיפור התהליך ולצמצום הישנות העבריינות.

מצדק עונשי לצדק מאחה

עד לאמצע המאה העשרים אפיינה את מערכות הכליאה ברחבי העולם גישה עונשית-תגמולית, שראתה באסיר אדם שראוי לסבול מאחורי סורג ובריח ואינו ראוי להזדמנות שנייה. גישה זו הקשיחה את האסירים והובילה לשיעורי הישנות עבריינות גבוהים, ובעקבות זאת אימצו גופים בין-לאומיים כדוגמת האומות המאוחדות מודל של צדק מאחה, המבוסס על שיתוף פעולה בין הקורבן, העבריין וקהילתו לשם התמודדות עם השלכות העבירה בליווי גורם ניטרלי. אמנות ופרוטוקולים בין-לאומיים כגון כללי מנדלה, האמנה הבין-לאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, הכללים המינימליים לניהול צדק נוער והצהרת בנגקוק אומצו על ידי מדינות באפריקה, באירופה, באסיה ובאמריקה כבסיס נורמטיבי למעבר לשיקום.

נורווגיה מהווה דוגמה בולטת למעבר כזה: לאחר ששיעור החזרה לפשע של אסירים משוחררים הגיע לכ-70 אחוזים בשנות התשעים, שונה מבנה בתי הכלא ומדיניותם ממודל עונשי למודל שיקומי, מה שהוביל לירידה משמעותית בשיעורי ההישנות. בסינגפור, תוכנית ההכשרה המקצועית סקור (SCORE) סייעה למעלה מ-10,000 אסירים משוחררים למצוא תעסוקה והכשירה למעלה מ-200,000 אסירים במקצועות שונים, תוך שיתוף מעסיקים בתהליכי המיון וההכשרה. גם בניגריה, שבה מערכת הכליאה הוקמה בתקופה הקולוניאלית באופן עונשי דומה, האימוץ ההדרגתי של תוכניות הכשרה מקצועית וחינוך תרם לירידה בשיעורי ההישנות ולפתיחת עסקים עצמאיים בידי אסירים משוחררים, לצד תרומה לתעסוקה ולתוצר הלאומי.

שיטת המחקר

הנתונים נאספו בגישה איכותנית, באמצעות ראיונות פתוחים וחצי-מובנים עם עשרים משתתפים שנבחרו בדגימה מכוונת: קציני שיקום ומפקדי מתקנים, אסירים, אסירים משוחררים ובני משפחותיהם משלושת מתקני הכליאה במחוז מידלנדס. לצד הראיונות נבחנו מקורות משניים כגון דוחות פנימיים של בתי הסוהר וכתבות עיתונות, לשם קבלת תמונה מהימנה ורב-ממדית. הממצאים נותחו בשיטה תמטית, שאפשרה זיהוי דפוסים וקטגוריות מרכזיות בהבנת האפקטיביות של תוכניות השיקום.

תוכניות השיקום הפועלות במתקני מידלנדס

שלושת מתקני הכליאה במחוז מידלנדס מציעים לאסירים מגוון תוכניות שיקום, המשולבות זו בזו ומכוונות להיבטים חינוכיים, נפשיים, מוסריים וחברתיים כאחד.

בתחום החינוך, אסירים שנשרו ממערכת הלימודים לפני מעצרם מקבלים הזדמנות לחזור וללמוד לקראת בחינות בגרות ברמת או-לבל ואף אי-לבל, ולהירשם לתארים אקדמיים ולתעודות מקצועיות באמצעות שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה של זימבבואה ומכללות פוליטכניות. אסירים שהחלו את מאסרם ללא השכלה יסודית מלאה תיארו כיצד הליווי וההכוונה של קציני השיקום עוררו בהם מוטיבציה לחזור לספסל הלימודים, לרכוש השכלה ולשאוף להשתלבות תעסוקתית עתידית.

תמיכה פסיכו-חברתית מוענקת לאסירים באמצעות ייעוץ שוטף, שנועד לסייע להם לעבד את נסיבות מעורבותם בעבירה ולפתח נקודת מבט חדשה על חייהם. אסיר שהורשע באונס תיאר כיצד תהליך הייעוץ הוביל אותו מהכחשה והטלת אשמה בקורבן להכרה מלאה באחריותו ולרצון לבקש סליחה מהקורבן, ממשפחתה ומהקהילה.

שיקום מוסרי ורוחני מתבצע בעיקר במסגרת דתית-נוצרית, הכוללת מפגשים עם כמרים ואנשי דת ולימוד טקסטים מקראיים העוסקים בהתנהגות ובדיבור נאותים. אסירים תיארו שינוי מובהק באופן דיבורם והתנהגותם החברתית בעקבות תהליך זה, שינוי שאושר גם בידי בני משפחתם.

תחום נוסף הוא ספורט, אמנות ותרבות, המשמש להפגת המתח הנלווה לכליאה. במחוז מידלנדס פועלת להקת אמנויות בשם וואשה (WHASA), המופיעה באירועים לאומיים ומחוזיים כגון יום העצמאות ויום הגיבורים, וזכתה במקום שלישי ובפרס כספי בתחרות ארצית. אסירים משתתפים גם בתחרויות שחמט, כדורגל ודמקה ברמה המחוזית והארצית, ובאירועי ספורט שנתיים המתקיימים לציון יום האסיר בספטמבר.

התוכניות מוענקות לכלל האסירים ללא הבדל, מקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר ועד לרמת הסיכון הנמוכה ביותר, ובהן שירותי ייעוץ, תוכניות לאיחוד משפחות, אספקת חינוך ותוכניות לניהול משק עופות וחקלאות בהתאם למחלקת הסיכון של כל אסיר.

עדויות להצלחה ולהישגים

תוכניות השיקום הניבו הישגים מדידים בכמה תחומים. בהיבט התיעוד האזרחי, קציני השיקום במתקן וואווה לעברייני נוער סייעו ל-27 אסירים להשיג תעודות זהות לאומיות, ואילו במתקן וואווה לעבריינים בגירים סייעו ב-2019 ל-8 אסירים לקבל תעודות זהות, ול-15 נוספים לקבל תעודות לידה החל משנת 2020.

בתחום ההכשרה המקצועית, בית המלאכה של וואווה הוסמך כמרכז הכשרה מקצועית רשמי, ובשנת 2022 סיימו 21 אסירים הכשרה ברמת התמחות ראשונה במקצועות כגון ריתוך, נגרות ומכונאות רכב, מתוכם 18 ממתקן עברייני הנוער. בסך הכל סיימו עד כה 32 אסירים הכשרות מקצועיות במחוז, כאשר 6 מהם מועסקים כיום בתעשייה ו-3 עצמאים בעסקיהם. במתקן שורוגווי לנשים מוענקת הכשרה בתחומי עיצוב שיער, מניקור וקליעת צמות, לצד מספרה ומכבסה הפועלות בתשלום סמלי, שחלקו מסייע לאסירות בהוצאות דרך לביתן עם שחרורן.

בתחום ההשכלה הפורמלית, נתוני מתקן וואווה לעברייני נוער מראים עלייה במספר הנבחנים לבגרות מ-10 בשנת 2021 ל-36 בשנת 2022, עם שיעורי הצלחה הנעים בין 64 ל-100 אחוזים בין השנים 2019 עד 2022. במתקן וואווה לעבריינים בגירים נרשמה עלייה דומה, מ-2 נבחנים בלבד ב-2019 ל-16 נבחנים ב-2022, ושיעורי הצלחה של 93 עד 100 אחוזים בבחינות שאליהן נרשמו בפועל.

אתגרים ומגבלות

לצד ההישגים, מתקני הכליאה במחוז מידלנדס מתמודדים עם קשיים מבניים משמעותיים. מחסור חמור בכוח אדם ניכר במיוחד במתקן וואווה לעבריינים בגירים, שבו פועלים שני קציני שיקום בלבד מול כ-1,300 אסירים, יחס המקשה מאוד על מתן טיפול אישי ואפקטיבי. עדיפות ניהולית הניתנת לביטחון על פני שיקום מובילה להטלת משימות נוספות על קציני השיקום, על חשבון עבודתם המקצועית.

מחסור ברכבים ובדלק פוגע ביכולת לבצע ביקורי בית ומעקב לאחר שחרור, ומחסור בחומרי קריאה ובתקציב פוגע בפרט בתחום החינוך וההשכלה. עמדות ספקניות של חלק מהצוות ושל הציבור הרחב כלפי האפקטיביות של תהליך השיקום מהוות חסם נוסף, לצד מגבלות תקציביות הפוגעות ברישום אסירים לבחינות ובמימון ספרי לימוד.

המלצות ומסקנות

שיפור האפקטיביות של תוכניות השיקום והשילוב מחדש במחוז מידלנדס מחייב הקצאת תקציב ייעודי להתגברות על המגבלות הכספיות, קיום ימי עיון והשתלמויות מקצועיות לקציני שיקום, וגיבוש תוכנית אסטרטגית מחוזית מסודרת ליישום תוכניות השיקום. עולה גם הצעה למינוי נציג מחוזי שירכז את פעילות השיקום והשילוב מחדש, ולקידום שיתופי פעולה עם מדינות אחרות באזור בתחום חילופי ידע וניסיון.

המעבר ממודל עונשי למודל שיקומי, המבוסס על עקרונות הצדק המאחה, בא לידי ביטוי במגוון תוכניות המוענקות לכלל האסירים ללא הבדל מחלקת סיכון, ובהן חינוך, אמנות וביצועים, הכשרה מקצועית, איתור בני משפחה וייעוץ. עם זאת, מחסור בכוח אדם, ברכבים ובטכנולוגיות תקשורת ומידע ממשיך לפגוע ביכולתם של מתקני הכליאה במחוז מידלנדס למלא את מלוא ייעודם.

מקור

Davira, T., Mazorodze, W., Mabiza, H. J., Nciizah, E., & Gudyani, S. (2025). An analysis on the effectiveness of rehabilitation and re-intergration programs in Zimbabwe prison services: A case of Midlands Correctional Centres. African Social Science and Humanities Journal, 6(1), 185–201.