המאמר נשען על תפיסת הסוציולוגיה של הידע של נורברט אליאס (Elias) על מנת לתאר את התהליכים שמביאים לשיאה של תופעה שנקראת "פוסט-אמת" (post-truth). הטענה המרכזית היא ששינויים טכנולוגיים וחברתיים הובילו לשילוב מורכב שבו הטכניקות שבהן מתקיימים דיונים ציבוריים ואחרים כוללות כמות מוגברת גם של רגשות וגם של היגיון. 

מבוא

טענות נפוצות כלפי החברות האמריקאיות והאירופאיות הן שהן הפכו להיות חברות "פוסט-אמת". לתפיסה זו יש השפעה מכרעת על הנושאים הפוליטיים המשמעותיים ביותר – החל מבחירת דונלנד טראמפ כנשיא ועד הברקזיט – ובדיונים המדעיים לגבי האיומים הקיומיים המשמעותיים ביותר כמו שינויי האקלים ותפיסות לגבי מגפת הקורונה.

תפיסה של "פוסט-אמת" מכילה חמישה רעיונות הקשורים זה לזה. הראשון הוא שרגש הפך להיות משמעותי יותר מעובדות אובייקטיביות בעיצוב אמונות אישיות ודיונים ציבוריים. השני הוא תפיסה יחסית של האמת, כלומר שהאמת תלויה באופן שבו מציגים אותה. השלישי הוא חוסר הבושה כאשר אדם נחשף בכך שהוא טעה בעובדות או נחשד בהונאה. הרביעי, נטייה לתפיסות קיצוניות. ולבסוף, המניפולציות על הידע והקצנת התפיסות מתדלקות תיאוריות קונספירציה. ניתוח סוציולוגי של תופעת "פוסט-האמת" מספק אפשרויות מדויקות יותר להגיב לתופעה זו. ניתוח זה מוצג בחלק הבא.

תגובות סוציולוגיות לפוסט-אמת

תגובות סוציולוגיות לפוסט-אמת מתמקדות בצריכה ו/או בהפקת ידע. ראשית, חוקרי תקשורת עוסקים בקשרים שבין פוסט-אמת לבין עליית הרשתות החברתיות. הטענה היא שהתפתחויות טכנולוגיות החלישו את כוחה של הזרם המרכזי של המדיה, ויצרו שטף של מידע מגוון. מחקרים בתחום המדע והטכנולוגיה מדגישים את הלוגיקה של תגליות מדעיות כמחוברות לחיי היום יום, וביטלו את הגבול שבין ידע מדעי לפוליטיקה. המאמר הנוכחי נשען על מחקרים אלה בתחום התקשורת, המדע והטכנולוגיה וטוען כי תפיסות לגבי מהותו של הידע משתנות, כאשר תפיסות של פוסט-אמת מאופיינות ברמה גבוהה גם של היגיון וגם של רגש.

סוציולוגיה של הידע של אליאס

הסוציולוגיה של הידע לפי אליאס מתוארת כ"גישה סוציולוגית ארוכת טווח… שכוללת מושגים כמו כוח, קונפליקט חברתי, תחרות ואינטרסים במרכז מנגנון ההסבר שלה". גישה זו ממוקמת בניגוד לתפיסות פילוסופיות והיסטוריות לגבי ידע. השאלה המרכזי לגבי ידע, לפי גישה זו, היא לא "מהו טבעה של האמת", או "איך ניתן לדעת משהו", אלא "כיצד ניתן להסביר את השינויים בדרכים שבהן אנשים ייצרו והשתמשו בידע לאורך הזמן?". המושג המרכזי בסוציולוגיה של הידע של אליאס הוא "מעורבות וניתוק" (involvement and detachment), תהליך של שינוי מתפיסה של צורות חשיבה יותר "מעורבות" להסתמכות רבה יותר על "הפרדה".

הבנה סוציולוגית של פוסט-אמת

כלים

על פי אליאס, חופשיות של שימוש בסמלים והיכולת ללמוד שפה הן שתי יכולות ייחודיות למין האנושי. קיים קשר הדוק בין התפתחות השפה לחשיבה, ועל פי תפיסה זו קיים קשר בין תפקידה של המדיה החברתית לעלייתה של תופעת פוסט-האמת. הרשת החברתית חשובה מפני שהיא מחוללת צורות מורכבות יותר של שימוש בסמלים ובשפה האנושית, ומאפשרת שימוש מגוון יותר באמצעים להבעת רגש.

תלות-הדדית

בנוסף לקידום השימוש החופשי בסמלים, הרשת החברתית משנה גם את היחסים שנמצאים בבסיס הפקת הידע וצריכתו. לדוגמא, אנשים "רגילים" יוצרים "ידע חדשותי" לצד מומחים (כמו עיתונאים), ידע מופק ונצרך מהר יותר ובצורה יעילה יותר, ומצב זה מקדם התפתחות תפיסות של פוסט-אמת. התפתחות רשתות חברתיות ענפות משפיעה על צריכה הידע ויוצרת פוסט-אמת בשתי דרכים: הראשונה היא הפחתת האמון במי שנחשבו בעבר "מומחים", והשנייה היא קידום תפיסות של "אנחנו-הם", כלומר הפרדה בין קבוצות חברתיות שונות.

הביטוס

כפי שצוין, אחד המאפיינים של פוסט-אמת הוא העלייה בחשיבותו של הרגש על פני עובדות וייצוגים דיכוטומיים של אמת/שקר ושל אובייקטיביות/סובייקטיביות. התפיסה של אליאס מתארת רגש ועובדה כתלויים זה בזה, ובכך פוסט-אמת מכילה שינויים בהביטוס, כלומר באופן שבו ידע עובר מהעבר אל ההווה והעתיד. פוסט-אמת כוללת שאלות על מהות הידע והייצוג, והתפתחות צורות של "מטה-חשיבה", חשיבה על חשיבה. פוסט-אמת כוללת ביזור של הידע ושל טכניקות לייצור ידע, ועלייה במקביל של חשיבותו של הרגש לצד התפתחות סוגים חדשים של רציונאליות.

מסקנה

מאמר זה עוסק בתפיסת פוסט-אמת כשינוי בסגנונות הדיונים החברתיים, שקשורים למגמות דמוקרטיות, להתפתחויות טכנולוגיות ולשינויים בתפיסות ציבוריות לגבי מומחיות מדעית. הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסות של פוסט-אמת כוללות במקביל רמות גבוהות גם של היגיון וגם של רגש. תפיסת הסוציולוגיה של הידע של אליאס מספקת את הבסיס להבנה מדויקת יותר של תופעת פוסט-האמת, ומסייעת להסביר מדוע התפתחויות של פוסט-אמת מעוררות דאגה חברתית רבה.