תיאוריית ההגדרה העצמית

תיאוריית ההגדרה העצמית (Self-Determination Theory) היא תיאוריה בפסיכולוגיה של המוטיבציה, הגורסת כי לבני אדם שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: אוטונומיה, כלומר תחושה שהפעולה נובעת מבחירה, מסוגלות, כלומר תחושה של יכולת והתמודדות מוצלחת, ושייכות, כלומר קשר משמעותי עם אחרים. לפי התיאוריה, סביבות המספקות צרכים אלה מטפחות מוטיבציה איכותית ורווחה, ואילו סביבות מסכלות אותם מובילות להנעה מבוקרת, ללחץ ולשחיקה. המוטיבציה נתפסת בה כרצף של דרגות הפנמה ולא כדיכוטומיה.

מאמרים אקדמיים על תיאוריית ההגדרה העצמית עוסקים בבחינה אמפירית של הנחותיה בתחומים שונים, ובהם חינוך, עבודה, ספורט, בריאות וטיפול. חלק מן המחקר בוחן התנהגות תומכת אוטונומיה של מורים, מנהלים ומטפלים ואת השפעתה, וחלק אחר את אוניברסליות הצרכים בין תרבויות אינדיבידואליסטיות וקולקטיביסטיות. בין הסוגיות הנידונות נמצאות שאלות מדידה של דרגות ההפנמה, והערכת התערבויות הנשענות על התיאוריה.