הסכמי אוסלו

הסכמי אוסלו (Oslo Accords) הם סדרת הסכמים שנחתמו בשנות התשעים בין ישראל ובין ארגון השחרור הפלסטיני, ובמרכזם הכרה הדדית והסדר ביניים שהקים את הרשות הפלסטינית והעביר לה סמכויות אזרחיות וביטחוניות בחלקים מן השטחים. ההסכמים חילקו את הגדה המערבית לאזורים בעלי מעמד שונה ודחו את הסוגיות הקשות ביותר, ובהן ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות והגבולות, להסדר קבע שלא הושג. עם הזמן נעשה ההסדר הזמני מסגרת מתמשכת, ששינתה מן היסוד את המציאות המשפטית והמנהלית באזור.

מאמרים אקדמיים על הסכמי אוסלו עוסקים בתהליך המשא ומתן, בערוץ החשאי שהוביל אליו ובמבנה ההסכמים. חלק מן המחקר בוחן את יישומם ואת הסיבות לקריסת התהליך המדיני, וחלק אחר את השפעתם על הכלכלה, על המשילות ועל החברה בצד הפלסטיני ועל השיח הפוליטי בישראל. בין הסוגיות הנידונות נמצאות ההמשגה של הסדרי ביניים במשא ומתן על סכסוכים, הערכת מודל בניית השלום שהם ייצגו, והשימוש בעדויות של משתתפים לצד מסמכים.