סיכום בעברית בהיקף 1,419 מילים של המאמר:
Rynhold, J. (2015). Republicans, conservatives and the right: The surge in support for Israel. In The Arab-Israeli conflict in American political culture (pp. 31–57). Cambridge University Press. https://doi.org/10.1017/CBO9781316146729.004
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
רפובליקנים, שמרנים והימין: הזינוק בתמיכה בישראל
מי שעוקב אחרי הפוליטיקה האמריקנית רגיל לראות מועמדים רפובליקנים מתחרים זה בזה בהצהרות תמיכה בישראל. קל לשכוח שלא תמיד זה היה כך. בשנים הראשונות של המדינה דווקא הליברלים והדמוקרטים נחשבו לידידיה הקרובים, ואילו בימין האמריקני היו מי שראו בה נטל, ולעתים אף יריבה. איך הפך הימין האמריקני מגורם צונן ואף עוין לאחד ממוקדי התמיכה החזקים ביותר בישראל בארצות הברית?
זו השאלה שבמרכז הפרק השני בספרו של יונתן רינהולד על מקומו של הסכסוך הערבי-ישראלי בתרבות הפוליטית האמריקנית. הפרק אינו מתייחס לימין האמריקני כגוש אחד, אלא מפרק אותו לזרמיו: פליאו-שמרנים וליברטריאנים שחוששים מכל מעורבות אמריקנית בעולם, ריאליסטים בנוסח הנרי קיסינג'ר שמודדים כל דבר בכלים של מאזן כוחות, ניאו-שמרנים שגדלו על לקחי שנות ה-30, ולאומנים פופוליסטים שרבים מהם אוונגליקלים, שאמונתם הדתית קשורה קשר הדוק לארץ ישראל. לכל אחד מהזרמים האלה תפיסה משלו על תפקידה של אמריקה בעולם, על מקורות חוסר היציבות במזרח התיכון ועל השאלה מי אשם בסכסוך ומי צריך לוותר.
כדי לבחון את השאלה משרטט רינהולד את ההיסטוריה של היחס השמרני לישראל מאז 1948, ובוחן לעומק את השיח שהתנהל בכתבי העת השמרניים המרכזיים ובטורים של פרשנים מובילים לאורך עלייתו ונפילתו של תהליך השלום, מהסכמי אוסלו ועד מלחמת עזה בסוף 2008. לצד שיח האליטות נבחנים גם סקרי דעת קהל בקרב רפובליקנים ושמרנים מן השורה, בשאלות כמו מדינה פלסטינית, ירושלים, ההתנחלויות והסיוע לישראל, וכן מדיניותם בפועל של ממשלי בוש האב ובוש הבן ושל הקונגרס.
מאחורי הדיון עומדות שאלות שחורגות מהזירה הישראלית: מה מניע תמיכה של מפלגה במדינה זרה, אסטרטגיה, אידאולוגיה, דת או זהות? האם השקפה על הסדר העולמי כולו יכולה להכתיב יחס למדינה אחת? ומה קורה לנושא שנחשב במשך שנים למוסכם על שתי המפלגות, כשאחת מהן מאמצת אותו בלהט מיוחד?
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
במשך שנים נקשרה התמיכה בישראל בליברלים ובדמוקרטים יותר מאשר ברפובליקנים ובשמרנים, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התהפכה התמונה. ג'ורג' וו. בוש נחשב לנשיא הפרו-ישראלי ביותר, ובפריימריז של 2012 התחרו המועמדים הרפובליקנים בהפגנת תמיכה בישראל. בין 2000 ל-2010 עלה שיעור הרפובליקנים האוהדים את ישראל יותר מהפלסטינים מ-60% ל-85%. בקרב האליטות של הימין האמריקני אפשר להבחין בשלוש גישות: "הממסד השמרני הישן", הדוגל ב"ניטרליות...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,419 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אוונגליקלים, אסטרטגיה רבתי, ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, דוקטרינת בוש, דעת קהל, האסלאם הרדיקלי, הימין האמריקני, המזרח התיכון, המלחמה בטרור, המפלגה הרפובליקנית, הנרי קיסינג'ר, הסכמי אוסלו, הסכסוך הערבי-ישראלי, הריאליזם הקיסינג'רי, יחסי ארצות הברית ישראל, ישראל, לאומנות, לאומנות פופוליסטית, ליברטריאניזם, מדיניות החוץ האמריקנית, מדיניות חוץ, מלחמת ששת הימים, ניאו-שמרנות, פופוליזם, פט ביוקנן, פיגועי 11 בספטמבר, פייסנות, פליאו-שמרנות, ריאליזם, ריאליזם הגנתי, רפובליקנים, שמרנות, שמרנים, תאוריית הקישור, תהליך השלום, תמיכה בישראל, תרבות פוליטית, תרבות פוליטית אמריקנית
🔖סיכומים נוספים בתחום: יחסים בינלאומיים, לימודי המזרח התיכון, מדעי המדינה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: תרבות פוליטית ביחסים בינלאומיים
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת בר-אילן
