סיכום בעברית בהיקף 1,401 מילים של המאמר:
Rynhold, J. (2015). American Jews and the peace process: Divided we stand? In The Arab-Israeli conflict in American political culture (pp. 159–180). Cambridge University Press. https://doi.org/10.1017/CBO9781316146729.011
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
יהודי ארצות הברית ותהליך השלום: מפולגים ועדיין עומדים?
במשך עשרות שנים נחשבה יהדות ארצות הברית לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של ישראל. ארגונים כמו איפא"ק ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים דיברו בשם הקהילה בקול אחד, וכלל הזהב היה פשוט: ממשלת ישראל מחליטה, ויהודי אמריקה תומכים. מחלוקות, אם היו, נשארו בחדרים סגורים.
אבל משהו השתנה. מאז האינתיפאדה הראשונה ובוודאי מאז הסכמי אוסלו נשמעים בקהילה קולות סותרים: ארגונים יוניים קוראים לממשל האמריקאי ללחוץ על ישראל, ארגוני ימין פועלים בקונגרס נגד מדיניות ממשלתה, ובשנת 2008 קמה ג'יי סטריט, שדולה שמגדירה את עצמה "פרו-ישראלית ופרו-שלום" וטוענת שהיא מייצגת חלק נכבד מהציבור היהודי. ובו בזמן ועידות איפא"ק שוברות שיאי השתתפות, וחוקרים ידועים מתארים את השדולה הפרו-ישראלית ככל-יכולה. אז מה נכון: קהילה מפולגת או קהילה מאוחדת?
הפרק השביעי בספרו של יונתן רינהולד על מקומו של הסכסוך הישראלי-ערבי בתרבות הפוליטית האמריקאית מנסה להתיר את הסתירה הזאת. הוא שואל אם יהדות ארצות הברית אכן מפולגת יותר ויותר בשאלת תהליך השלום, מה השתנה בגישתה לסכסוך, ומה המשמעות הפוליטית של השינויים האלה בוושינגטון.
הדיון נשען על שני מישורים. במישור הראשון נבחנת דעת הקהל: סקרים שנתיים של הוועד היהודי האמריקאי לאורך כמעט שני עשורים, סקרים של מרכז המחקר פיו ושל ארגונים יוניים, וקבוצות מיקוד שבהן עלו שיחים שונים על הסכסוך. נבדקות העמדות בסוגיות הליבה, ירושלים, ההתנחלויות והמדינה הפלסטינית, וההבדלים בין אורתודוקסים לרפורמים ולקונסרבטיבים ובין ליברלים לשמרנים. במישור השני נבחנת הקהילה היהודית המאורגנת, מהקמת ארגון "ברירה" בשנות השבעים, דרך המאבק על ערבויות ההלוואות ותהליך אוסלו ועד ההתנתקות, המלחמה בעזה והוויכוח על הקפאת הבנייה בהתנחלויות בימי אובמה.
לאורך הדרך עולות שאלות טעונות: האם הארגונים המרכזיים נוטים ימינה, האם השמאל היהודי מתרחק מהציונות, ומה קורה לכוחה של שדולה כשכמה ארגונים, שכולם מגדירים את עצמם תומכי ישראל, מגיעים לגבעת הקפיטול עם מסרים סותרים.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
במשך שנים רבות עמדה יהדות ארצות הברית מאוחדת מאחורי ישראל, ואחדות זו מצאה ביטוי מוסדי בשדולה הפרו-ישראלית שבראשה איפא"ק. אולם בעקבות האינתיפאדה הראשונה התעורר בקהילה ויכוח סוער על מדיניות ישראל, וב־2008 קמה שדולה פרו-ישראלית יונית, ג'יי סטריט, שקראה תיגר על הזרם המרכזי. מנגד, את קריסת תהליך השלום ב־2000 תלה הרוב המכריע בצד הערבי, הוועידה השנתית של איפא"ק שברה שיאי השתתפות, והשדולה אף תוארה ככל-יכולה. מכאן השאלות: האם...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,401 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אידיאולוגיה פוליטית, איפא"ק, אנטי-ציונות, ג'יי סטריט, ג'רמי בן עמי, דעת קהל, ההתנתקות מעזה, הוועד היהודי האמריקאי, הסכמי אוסלו, הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הקהילה היהודית המאורגנת, השדולה הפרו-ישראלית, התנחלויות, ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה, יהדות אורתודוקסית, יהדות ארצות הברית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יחסי ישראל והתפוצות, יחסי ישראל-ארצות הברית, ירושלים, מדינה פלסטינית, סולידריות, סולידריות פלורליסטית, סולידריות קונצנזואלית, פוסט-ציונות, פיטר ביינרט, פלורליזם, ציונות, ציונות ליברלית, קונצנזוס, קיטוב פוליטי, שדולות, תהליך השלום, תרבות פוליטית אמריקאית
🔖סיכומים נוספים בתחום: יחסים בינלאומיים, לימודי המזרח התיכון, לימודי יהדות, מדעי המדינה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: תרבות פוליטית ביחסים בינלאומיים
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת בר-אילן
