סיכום בעברית של המאמר: Terrorism, Signaling, and Suicide Attack

סיכום בעברית בהיקף 1,446 מילים של המאמר:

Hoffman, B., & McCormick, G. H. (2004). Terrorism, signaling, and suicide attack. Studies in Conflict & Terrorism, 27(4), 243–281.

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

תקציר הסיכום

טרור, איתות ופיגועי התאבדות

מבוא

ב-23 באוקטובר 1983 התפוצצה משאית תופת בבסיס נחתים אמריקאי בביירות, ו-241 אנשי צבא נהרגו. תוך ארבעה חודשים נסוגו כל כוחות השלום מלבנון. ההצלחה הראתה לארגונים אחרים את ערכן של פעולות התאבדות, וכמה מהם ציינו אותה כאחד הגורמים להחלטתם לאמץ אותן.

לפיגועי התאבדות יש פנים ציבוריות ופנים עמוקות יותר. בעיני הציבור המתאבדים נראים קנאים שמוכנים להגיע לכל קצה, כולל השמדה עצמית. אך ברובד העמוק הפיגוע הוא טקטיקה מכשירית שנועדה לקדם את...

אדם לובש חגורת נפץ, נכנס לאוטובוס מלא נוסעים ומפוצץ את עצמו. במבט ראשון קשה להבין אחרת מלבד ייאוש, קנאות או שיגעון. ובכל זאת, פיגועי התאבדות התפשטו מלבנון אל סרי לנקה ואל ישראל והשטחים, והפכו לאחד מסימני ההיכר של הטרור בן זמננו. מדוע ארגונים בוחרים בטקטיקה שמחייבת אותם לאבד את אנשיהם דווקא, ומה הם מקווים להשיג בעזרתה?

המאמר מציע לראות בטרור מעין הצגה שנועדה לשדר מסרים. ארגונים קטנים וחלשים כמעט אינם מסוגלים להתמודד עם מדינה בכוח ישיר, ולכן הם מנסים לעצב את מה שהמדינה ותומכיהם חושבים עליהם: עד כמה הם חזקים, נחושים וכדאי לחשוש מהם או להצטרף אליהם. שאלת המחקר המרכזית היא אם פיגוע התאבדות הוא איתות מוצלח במיוחד, ומה מסביר את ההחלטה להשתמש בו, גם ברמת הארגון וגם ברמת האדם שנשלח לבצע אותו.

כדי לבדוק זאת מציגים החוקרים מסגרת תיאורטית שנשענת על תורת המשחקים ועל הבחנה בין החלטה לפי חישוב תוצאות להחלטה לפי זהות וכללים. אחר כך הם משווים את הפיגוע לחלופות הטקטיות שעמדו בפני ארגוני טרור, בוחנים את ההקשר התרבותי והמוסדי שבו מגויסים מתאבדים ומוצגים כקדושים, ועוקבים אחר התפתחות השימוש בפיגועים אצל שני מקרי מבחן: נמרי השחרור של איילאם הטמילית בסרי לנקה והארגונים הפלסטיניים במהלך שנות ה-90 ובאינתיפאדה השנייה.