הוריהם ומטפליהם העיקריים של ילדים ובני נוער משפיעים באופן משמעותי על התפתחותם ועל הסתגלותם החברתית. דפוסי ההתנהגות ההוריים, ובראשם סגנון ההורות שאומץ במשפחה, נמצאו קשורים למגוון רחב של תוצאות התפתחותיות, ובכלל זה הישגים לימודיים, מעורבות בבית הספר ושאיפות אקדמיות. דיאנה באומרינד תיארה שלושה סגנונות הורות מרכזיים: הורות סמכותית, המשלבת חום ותמיכה רגשית עם רמת פיקוח ודרישות גבוהה וסבירה; הורות סמכותנית, המאופיינת בשליטה התנהגותית ופסיכולוגית גבוהה לצד חום נמוך; והורות מתירנית, המשלבת חום גבוה עם שליטה נמוכה או העדרה. מאוחר יותר פיצלו אלינור מקובי וג'ון מרטין את סגנון ההורות המתירני לשני תת-סוגים, מתירנות מפנקת ומתירנות אדישה, בהתבסס על שני צירים, קבלה מול דחייה ותביעתיות מול חוסר תביעתיות.
מחקרים קודמים זיהו את ההורות הסמכותית כסגנון האופטימלי ביותר להישגים לימודיים בהקשרים חברתיים-תרבותיים מגוונים, שכן הורים המציבים גבולות ברורים ובה בעת קשובים לצורכי ילדיהם מעודדים היבטים שונים של הצלחה לימודית. לעומת זאת, הורות מוזנחת נמצאה עקבית כמזיקה ביותר להישגים לימודיים, בעוד שהורות סמכותנית ומתירנית קושרו במטה-אנליזות באופן כללי עם הישגים נמוכים יותר. עם זאת, מספר מחקרים עדכניים הצביעו על כיוון הפוך, ולפיו הורות מפנקת נקשרה במקרים מסוימים להסתגלות טובה יותר מאשר הורות סמכותית, למשל בכל הנוגע לדימוי עצמי אקדמי ולמעורבות בבית הספר.
ההקשר החברתי-כלכלי של ההורות
מחקר עכשווי בתחום ההורות מדגיש את חשיבותם של גורמים הקשריים בעיצוב הקשר בין סגנון ההורות לתוצאות התפתחותיות. בהתאם לתיאוריית המערכות האקולוגיות של ברונפנברנר, התפתחות הילד וההורות שזורות זו בזו יחד עם השפעות סביבתיות ברמות שונות, החל ממאפיינים תרבותיים ברמת המקרו וכלה במאפיינים אישיים ומשפחתיים ברמת המיקרו. ערכים ואמונות הוריות, וכן האופן שבו סגנונות הורות שונים נתפסים ומתפקדים, מושפעים מהמאפיינים התרבותיים של החברה שבה הם מיושמים. כך למשל, בתרבויות המדגישות ערכי כיבוד הורים ואידיאולוגיות של משמעת, הורות סמכותנית נתפסת כפחות פוגענית להישגים לימודיים מאשר בתרבויות אינדיבידואליסטיות יותר.
תיאוריית המודרניזציה גורסת כי התפתחות כלכלית-חברתית היא אחד הגורמים המרכזיים המניעים שינוי בערכי החברה, כאשר החברות עוברות בהדרגה מערכים מסורתיים, המדגישים הישרדות וביטחון, לעבר ערכים פוסט-מטריאליסטיים, המדגישים ביטוי עצמי, אוטונומיה אישית ואיכות חיים. שינוי זה בא לידי ביטוי גם בערכים ובמטרות שהורים מציבים לחינוך ילדיהם: ככל שמדינה מפותחת יותר כלכלית, הורים נוטים להעניק חשיבות רבה יותר לתכונות כמו עצמאות, סקרנות ודמיון, ופחות לתכונות כמו ציות וכיבוד סמכות. מחקר קודם על עשר מדינות בדרום-מזרח אירופה מצא כי רמת ההתפתחות הכלכלית של מדינה משפיעה על אופן היחסים בין הורים לילדים, שכן בני נוער במדינות מפותחות יותר נוטים להיות עצמאיים יותר ובעלי יחסים פחות קונפליקטואליים עם הוריהם.
שיטה
המדגם כלל 10,909 בני נוער ומבוגרים צעירים בגילי 14 עד 29, שנדגמו באופן מייצג בעשר מדינות דרום-מזרח אירופה, אלבניה, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, קוסובו, מונטנגרו, צפון מקדוניה, רומניה, סרביה וסלובניה. הנתונים נאספו בשנים 2018-2019 באמצעות ראיונות פנים אל פנים בשיטת CAPI, במסגרת פרויקט בין-לאומי לחקר נוער בדרום-מזרח אירופה. גיל הממוצע של המשתתפים עמד על 21.9, וכ-49.7 אחוזים מהם היו נשים.
שני היבטים של הישג לימודי נבחנו, ציון ממוצע מדווח-עצמי, שנבדק אצל משתתפים שהיו עדיין במהלך לימודיהם הפורמליים, ורמת ההשכלה שהושלמה, שנבדקה אצל משתתפים בגילי 25 עד 29 שסיימו את לימודיהם הפורמליים. סגנון ההורות נמדד באמצעות שאלון דיווח עצמי רטרוספקטיבי, שהתייחס להתנהגות ההורים בתקופת בית הספר היסודי, וכלל שלושה פריטים לכל סגנון. התפתחות כלכלית נמדדה באמצעות התמ"ג לנפש בהתאמה לכוח קנייה של כל מדינה בשנת 2018, שנע בין כ-12,469 דולר בקוסובו, המדינה הפחות מפותחת מבין המדינות שנבדקו, לכ-42,175 דולר בסלובניה, המדינה המפותחת ביותר מביניהן. חמישה משתנים סוציו-דמוגרפיים, מין, גיל, גודל יישוב המגורים, מצב כלכלי של משק הבית והשכלת ההורים, שימשו כמשתני בקרה בניתוחים הסטטיסטיים.
ממצאים
בשני תתי-המדגם, הורות סמכותית נמצאה קשורה באופן חיובי הן לציון הממוצע והן לרמת ההשכלה שהושלמה, ואילו הורות סמכותנית נקשרה לשני המדדים באופן שלילי. הורות מתירנית לא נקשרה באופן מובהק לציון הממוצע, אך נקשרה באופן שלילי לרמת ההשכלה שהושלמה, ממצא המעלה את האפשרות שהשפעותיה השליליות מתבטאות בעיקר בטווח הארוך. עוצמת הקשרים הייתה מתונה יחסית בכל המקרים.
בבחינת תפקידה של ההתפתחות הכלכלית כמתנה, נמצא כי רמת התמ"ג לנפש של מדינה לא מיתנה את הקשר בין אף אחד מסגנונות ההורות לבין הציון הממוצע. לעומת זאת, ביחס לרמת ההשכלה שהושלמה, רמת ההתפתחות הכלכלית מיתנה הן את הקשר עם הורות סמכותנית והן את הקשר עם הורות סמכותית. ההשפעה השלילית של הורות סמכותנית על רמת ההשכלה נחלשה ככל שהתמ"ג לנפש היה גבוה יותר: בקוסובו ובצפון מקדוניה, המדינות העניות ביותר במדגם, ההשפעה השלילית הייתה חזקה ומובהקת, ואילו בסלובניה ובקרואטיה, המדינות העשירות ביותר, ההשפעה הפכה לחיובית אם כי לא מובהקת. במקביל, ההשפעה החיובית של הורות סמכותית על רמת ההשכלה התחזקה ככל שהתמ"ג היה גבוה יותר, כאשר הקשר החזק ביותר נמצא בסלובניה, ואילו בקוסובו כמעט שלא נמצא קשר בין הורות סמכותית לרמת ההשכלה. הורות מתירנית לא הושפעה ממידת ההתפתחות הכלכלית של המדינה, לא ביחס לציון הממוצע ולא ביחס לרמת ההשכלה.
דיון
הממצאים תומכים בהשערה שלפיה יתרונה של הורות סמכותית בולט יותר במדינות מפותחות כלכלית יותר. הענקת אוטונומיה נחשבת מרכיב מרכזי בהורות סמכותית, ובחברות שבהן ערכי עצמאות אישית וביטוי עצמי מודגשים יותר, בעיקר במדינות מפותחות, הורות המעודדת עצמאות תואמת טוב יותר את המטרות והערכים הרווחים בסביבה, ומכאן נהנית מיתרון מובהק יותר בקידום הישגים לימודיים ארוכי טווח. בהתאמה, ההשפעה השלילית הפחותה של הורות סמכותנית במדינות מפותחות יותר עשויה לנבוע מכך שבסביבות אלה שליטה הורית הדוקה נתפסת כמכוונת מטרה ומודעת יותר, ופחות כמגבילה את האוטונומיה האישית של הילד, בייחוד כאשר היא מלווה בתמיכה חמה. במדינות פחות מפותחות, לעומת זאת, שבהן ערכים מסורתיים של צייתנות וסמכות עדיין רווחים, שליטה הורית קפדנית תואמת ציפיות תרבותיות, אך דווקא משום כך היא עלולה לפגוע יותר בהתפתחות העצמאות הנדרשת להצלחה לימודית ארוכת טווח.
עוד עולה מהממצאים כי מידת ההתפתחות הכלכלית השפיעה על תוצאות לימודיות ארוכות טווח, כדוגמת רמת ההשכלה שהושלמה, אך לא על תוצאות קצרות טווח כמו ציון ממוצע. הסבר אפשרי לכך הוא שהשכלה גבוהה נחשבת יעד חיים חשוב יותר במדינות מפותחות כלכלית, כך שההשפעות המצטברות של סגנון ההורות על שאיפות והישגים לימודיים מתבטאות ביתר שאת ככל שהצעירים מתבגרים ומפנימים את הציפיות וההשקעה של הוריהם לאורך זמן.
מגבלות
הממצאים מבוססים על נתונים חתכיים, כך שלא ניתן להסיק מסקנות באשר לכיווני סיבתיות בין סגנון ההורות להישגים הלימודיים, ולא ניתן לשלול השפעות הדדיות בין הורים לילדים לאורך זמן. מדידת סגנון ההורות התבססה על דיווח עצמי רטרוספקטיבי של המשתתפים על התנהגות הוריהם בתקופת בית הספר היסודי, מה שעלול לפגוע בדיוק הזיכרון. כמו כן, הניתוח כלל רק שלושה מתוך ארבעת סגנונות ההורות המוכרים בספרות, ולא כלל הורות מוזנחת. בנוסף, השונות שהוסברה בהישגים הלימודיים באמצעות סגנונות ההורות ואינטראקציות עם התמ"ג הייתה צנועה יחסית, כאשר מרבית השונות המוסברת יוחסה למשתני הרקע הדמוגרפיים.
מקור
Cupar, T., Klanjšek, R., Košir, K., Lavrič, M., & Vazsonyi, A. T. (2025). Effects of parenting styles on academic achievement: The moderating role of a country’s economic development. Children and Youth Services Review, 176, Article 108429.