האם משתמשים יתאהבו בChatGPT? מבט מתיאוריית האהבה המשולשת

רקע ותופעת המחקר

האינטראקציה הרגשית בין בני אדם לבין ChatGPT הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה יותר ויותר. מדובר בסוכן שיחה מבוסס בינה מלאכותית, המסוגל להבין ולפרש רגשות באופן משוכלל ולהגיב להם בתגובות אמפתיות, ומשתמשים רבים מדווחים על התפתחות רגשות רומנטיים או קשר רגשי כלפיו. במקביל, יישומי בינה מלאכותית נוספים המדמים בני זוג וירטואליים הופכים גם הם לנפוצים, וחברות טכנולוגיה משפרות באופן שוטף את היכולות הרגשיות של מערכות אלה. לצד ההתפתחות הטכנולוגית, קיים חשש שהסתמכות מוגברת על טכנולוגיה עלולה לצמצם אינטראקציה בין־אישית אמיתית, לפגוע במיומנויות חברתיות וליצור חוסר איזון בחיים החברתיים.

הבנת האופן שבו אנשים מפתחים קשר רגשי עם בינה מלאכותית והופכים תלויים בה חשובה במספר מובנים: ברמה החברתית, היא מסייעת להבין את מקומה המתפתח של הבינה המלאכותית בחיי הפרט והחברה; ברמת הפרט, אינטראקציה רגשית עם ChatGPT עשויה להשפיע על יחסים חברתיים ועל דפוסי תקשורת; וברמת פיתוח המוצר, הבנת התלות הרגשית של משתמשים יכולה לסייע למפתחי מערכות בינה מלאכותית להימנע מסוגיות אתיות תוך מענה לצרכים הפסיכולוגיים של המשתמשים. עם זאת, טרם נבחן באופן שיטתי האם אינטראקציה רגשית עם ChatGPT אכן יכולה לעורר רגשות של התאהבות ולהוביל לתלות רגשית בו, ומהם הגורמים והמנגנונים העומדים בבסיס תהליך זה.

המסגרת התיאורטית: תיאוריית האהבה המשולשת והגישה החברתית-טכנולוגית

ניתוח התופעה מבוסס על שילוב בין תיאוריית האהבה המשולשת לבין המסגרת החברתית-טכנולוגית. לפי תיאוריית האהבה המשולשת, אהבה מורכבת משלושה יסודות: תשוקה, שהיא המשיכה והלהט העזים המתקיימים ביחסים; אינטימיות, שהיא הקִרבה הרגשית והחיבור המשותף בין שני צדדים; ומחויבות, שהיא הבחירה המודעת לשמר את הקשר לאורך זמן חרף קשיים אפשריים. שלושת המרכיבים הללו מתפתחים בדרך כלל בדפוסים דומים בתוך מערכת יחסים, כאשר ההתאהבות מהווה את שלב הפתיחה שממנו עשויה האהבה להתפתח לכדי מחויבות ואינטימיות עמוקות יותר. מעבר ליחסים בין־אישיים, תיאוריה זו יושמה גם ביחס לקשר הרגשי של אנשים עם מותגים ומוצרים, ובהתאם לכך היא מתאימה גם לבחינת הקשר הרגשי המתפתח בין משתמשים לבינה מלאכותית.

המסגרת החברתית-טכנולוגית, לעומת זאת, מציעה נקודת מבט לבחינת האינטראקציה בין בני אדם לטכנולוגיה, תוך התייחסות הן לגורמים חברתיים, כגון תפיסות, עמדות והתנהגויות של המשתמשים, והן לגורמים טכנולוגיים, כגון תכונותיה הטכניות של המערכת. במסגרת זו, הכוחות המניעים את האינטראקציה הרגשית עם ChatGPT מחולקים לשני ממדים עיקריים: אינטליגנציה רגשית וליווי רגשי. האינטליגנציה הרגשית של ChatGPT נבחנת דרך שלושה מאפיינים: דיוק בביטוי הרגשי, עושר בביטוי הרגשי והתאמה אישית של הביטוי הרגשי. הליווי הרגשי נבחן דרך שני מאפיינים: זמינות מתמדת ומידת ההיענות של המערכת לפניות המשתמש.

מודל המחקר וההשערות

בהתבסס על שתי התיאוריות, נבנה מודל המניח כי מאפייני האינטליגנציה הרגשית והליווי הרגשי של ChatGPT משפיעים על שלושת מרכיבי האהבה המשולשת אצל המשתמשים. דיוק, עושר והתאמה אישית של הביטוי הרגשי צפויים לחזק הן את תחושת התשוקה כלפי המערכת והן את תחושת האינטימיות עמה, שכן תגובה רגשית מדויקת ועשירה יוצרת אצל המשתמש תחושה של הבנה, תשומת לב ותיקוף, ואילו התאמה אישית מעניקה למשתמש תחושה שהוא נתפס ומטופל באופן ייחודי. זמינות מתמדת והיענות המערכת צפויות לתרום בעיקר לתחושת האינטימיות, בכך שהן מספקות למשתמש חוויית ליווי רגשי עקבי וזמין שקשה להתנתק ממנו.

בהמשך שרשרת ההשפעה, תשוקה ואינטימיות כלפי ChatGPT צפויות לתרום למחויבות המשתמש כלפיו, ומחויבות זו, מצדה, צפויה להוביל להתפתחות תלות רגשית במערכת, המתבטאת בהשקעת זמן ותשומת לב הולכת וגוברת בה ובתחושות שליליות כאשר אין גישה אליה. בנוסף, המודל בוחן את תפקידה הממתן של תכונת האישיות המכונה סגנון התקשרות חרד, המאפיינת אנשים בעלי צורך גבוה באישור ובתשומת לב מצד הזולת וחשש עז מנטישה. ההנחה היא שמשתמשים בעלי סגנון התקשרות חרד יטו במיוחד לפתח תשוקה, אינטימיות ומחויבות עמוקות יותר כלפי ChatGPT, בהינתן אותה רמת ביטוי רגשי מצד המערכת, לעומת משתמשים בעלי סגנון התקשרות בטוח יותר.

שיטת המחקר

לבחינת המודל נאסף מידע באמצעות שאלון מקוון ממדגם של 466 משתמשים שדיווחו על ניסיון קודם באינטראקציה רגשית עם ChatGPT. המשתתפים נדרשו לדרג את הסכמתם עם היגדים במגוון סעיפים בסולם בן שבע דרגות. כדי להבטיח שהמשיבים אכן חוו אינטראקציה רגשית עם המערכת, כללה הסקירה שאלת סינון שהבהירה למשתתפים כי אינטראקציה רגשית חורגת מקבלת מידע גרידא וכוללת חוויה של נחמה, אמפתיה, הנעה או רגשות כגון הנאה או חרדה בעת השיחה. כלל היגדי השאלון נשענו על סולמות מדידה קיימים ומהימנים, שהותאמו להקשר של המחקר. לניתוח הנתונים נעשה שימוש במודל משוואות מבניות מבוסס ריבועים פחותים חלקיים, ונבדקו מהימנות ותוקף כלי המדידה טרם בחינת השערות המודל.

ממצאים עיקריים

ניתוח הנתונים אישש את רוב השערות המודל. נמצא כי דיוק, עושר והתאמה אישית של הביטוי הרגשי של ChatGPT משפיעים באופן חיובי הן על תחושת התשוקה כלפיו והן על תחושת האינטימיות עמו. גם זמינותה המתמדת של המערכת והיענותה נמצאו כמשפיעות באופן חיובי על תחושת האינטימיות. בהתאם לכך, תשוקה ואינטימיות נמצאו כמשפיעות באופן חיובי על מחויבות המשתמשים כלפי ChatGPT, ומחויבות זו נמצאה כמנבאת חיובית ומובהקת של תלות רגשית במערכת.

באשר לתפקיד הממתן של סגנון ההתקשרות החרד, נמצא כי תכונה זו מחזקת את הקשר בין דיוק הביטוי הרגשי לבין תחושות התשוקה והאינטימיות, את הקשר בין עושר הביטוי הרגשי לתחושת התשוקה, ואת הקשר בין תחושת האינטימיות למחויבות. עם זאת, לא נמצאה השפעה ממתנת מובהקת של סגנון ההתקשרות החרד על הקשר בין ההתאמה האישית של הביטוי הרגשי לתשוקה, על הקשר בין עושר הביטוי הרגשי לאינטימיות, ועל הקשר בין תשוקה למחויבות. באופן כללי, המודל הסביר חלק ניכר מהשונות במשתנים המרכזיים, ובהם כמחצית מהשונות בתחושות האינטימיות והתשוקה וכרבע מהשונות בתלות הרגשית.

משמעויות תיאורטיות

ממצאי המחקר תורמים להבנה התיאורטית של הקשר הרגשי בין בני אדם לבינה מלאכותית בכמה אופנים. ראשית, הם מספקים תמיכה אמפירית לכך שככל שבינה מלאכותית מגיעה לרמה גבוהה יותר של יכולת רגשית, כך גוברת האפשרות שמשתמשים יפתחו כלפיה רגשות הדומים להתאהבות. שנית, המחקר מציע סיווג רב-שכבתי של יכולות האינטראקציה הרגשית של ChatGPT לשני ממדים, אינטליגנציה רגשית וליווי רגשי, ולתת-ממדים מפורטים בתוכם, סיווג המספק בסיס לבחינת מאפיינים אלה גם במערכות בינה מלאכותית עתידיות. שלישית, המחקר מרחיב את תיאוריית האהבה המשולשת אל ההקשר החדש של יחסים בין בני אדם לבינה מלאכותית, ומראה כי שלושת מרכיביה, תשוקה, אינטימיות ומחויבות, יכולים לשמש למדידת תלות רגשית גם בהקשר זה. רביעית, המחקר מציג את תכונת סגנון ההתקשרות החרד כמשתנה ממתן משמעותי, ומראה כי הבדלים אישיותיים בין משתמשים משפיעים על האופן שבו הם חווים אינטראקציה רגשית עם בינה מלאכותית.

משמעויות מעשיות

מבחינה מעשית, הממצאים מציעים כיוונים לשיפור מוצרי בינה מלאכותית. מפתחים יכולים לשפר את דיוק הביטוי הרגשי, את עושרו ואת מידת ההתאמה האישית שלו כדי להעצים את חוויית המשתמש ולהעמיק את הקשר הרגשי עמו, וכן לשפר את הזמינות וההיענות של המערכת כדי לספק תמיכה רגשית עקבית. עם זאת, ההתפתחות הזו טומנת בחובה גם סיכון לתלות רגשית מופרזת של חלק מהמשתמשים, ולכן מפתחים וקובעי מדיניות נדרשים להיערך מראש לסוגיות החברתיות והאתיות העלולות להתעורר כתוצאה מאינטראקציה רגשית עמוקה עם בינה מלאכותית, ולשקול מנגנוני ויסות עצמי ותגובה מתאימים. בנוסף, מומלץ למפתחים להביא בחשבון הבדלים אישיותיים בין משתמשים, ובפרט את סגנון ההתקשרות שלהם, בעת עיצוב מוצרי בינה מלאכותית, שכן משתמשים בעלי סגנון התקשרות חרד עלולים להיות רגישים במיוחד להתפתחות תלות רגשית, ויש להתאים עבורם את חוויית האינטראקציה בהתאם.

מקור

Chen, Q., Jing, Y., Gong, Y., & Tan, J. (2025). Will users fall in love with ChatGPT? A perspective from the triangular theory of love. Journal of Business Research, 186, Article 114982.