מערכת החינוך בישראל

מערכת החינוך בישראל (Israeli Education System) מאורגנת בכמה זרמי חינוך הפועלים זה לצד זה, ובהם ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי, ולצדם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים. היא מנוהלת בשילוב של משרד החינוך, רשויות מקומיות ובעלויות, ומתאפיינת בשונות גדולה במשאבים, בתוכניות הלימודים ובתוצאות בין הזרמים ובין אזורים. היא נושאת תפקיד חברתי מובהק מעבר להוראה, בעיצוב זהות, בהנחלת זיכרון קולקטיבי ובהכנה לשירות ולשוק העבודה, ולכן היא עומדת במוקד ויכוח ציבורי מתמשך.

מאמרים אקדמיים על מערכת החינוך בישראל עוסקים בפערי הישגים בין קבוצות אוכלוסייה ובהקצאת המשאבים ביניהן. חלק מן המחקר בוחן את החינוך הערבי ואת החינוך החרדי ואת מקומם במערכת, וחלק אחר את מקצוע ההוראה, את תנאי העבודה ואת נשירת מורים. בין המגמות העכשוויות נמצאות שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, חינוך לאזרחות ולחיים משותפים, ושאלות מתודולוגיות של השוואה בין זרמים שנתוניהם נאספים באופן שונה.