סיכום בעברית בהיקף 1,442 מילים של המאמר:
Haskell, T. L. (1985). Capitalism and the origins of the humanitarian sensibility, part 2. The American Historical Review, 90(3), 547–566. https://doi.org/10.1086/ahr/90.3.547
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
הקפיטליזם ומקורות הרגישות ההומניטרית, חלק ב'
בסוף המאה ה-18 קרה משהו חסר תקדים בתרבות האנגלו־אמריקנית: אנשים החלו להרגיש שסבל של זרים רחוקים הוא עניינם. קמו תנועות נגד עבדות, התעוררה דאגה לעניים, לאסירים ולחולי נפש, ובתוך כמה עשורים בוטל מוסד עתיק שמיליונים הרוויחו ממנו. ההיסטוריונים מכנים את התופעה הזאת עלייתה של הרגישות ההומניטרית, והשאלה מדוע בדיוק אז ובדיוק שם עדיין מעוררת ויכוח.
אחת התשובות הנפוצות באה מהמסורת המרקסיסטית: ההומניטריות הייתה כלי בידי המעמד הבורגני, דרך לשמר שליטה ולחנך עובדים לממושמעות. ההיסטוריון תומס האסקל, בחלק השני של חיבורו על הקפיטליזם ומקורות הרגישות ההומניטרית, מבקש להציע דרך אחרת לחשוב על הקשר ביניהם. במקום לחפש אינטרסים של בעלי הון, הוא בוחן אם ההסבר טמון במוסד האופייני לקפיטליזם, השוק, שהתפרסם דווקא בקרירותו, באדישותו ובקריאה "ייזהר הקונה".
השאלה המרכזית היא אם שוק שמלמד אנשים לדאוג לעצמם יכול בכל זאת להרחיב את מעגל האחריות המוסרית שלהם. לשם כך האסקל אינו מבצע ניסוי או סקר. זהו מאמר היסטורי־פילוסופי, שמתבסס על קריאה בהיסטוריה של דיני החוזים באנגליה ובאמריקה, על כתביהם של הוגים וסוחרים בני התקופה ועל עדויות של פעילים נגד עבדות. הוא בוחן מה למדו אנשים מעצם ההשתתפות בחיי שוק, אילו הרגלי מחשבה נוצרו, ואיך אפשר להסביר באמצעותם את השינוי בגבולות מה שנחשב לאחריות שלנו כלפי הזולת. כדי להמחיש את הטיעון הוא מתבונן באדם אחד, מבטל עבדות קווייקרי מהמאה ה-18, שחי בעצמו בין חנות לבין שיחות מוסר עם בעלי עבדים.
מאחורי הדיון ההיסטורי עומדת שאלה שקרובה לימינו: האם אפשר לצפות לטוב לב מצד מערכות שבנויות על אינטרס אישי, ומה בכלל מניע אותנו להרגיש מחויבות לזרים שלא ראינו מעולם. השאלה אם ערכים ומסחר הם יריבים או שותפים נסתרים היא מרתקת וגם מטרידה, והיא מזמינה לבחון מחדש את הסיפור שאנו מספרים על עצמנו.
טעימה מתוך הסיכום
הקשר בין קפיטליזם להומניטריות
הקשרים המכריעים בין הקפיטליזם לרגישות ההומניטרית נובעים לא מעליית הבורגנות כשלעצמה אלא ממוסד אופייני לה, השוק. אין זה קשר של אינטרס מעמדי, אלא של הקבלות מבניות הנובעות מסגנון קוגניטיבי משותף לענייני כלכלה ולשיפוט אחריות מוסרית. חלק מתוצאות המאבק בעבדות אכן שירתו אינטרסים בורגניים, אך אין סיבה להניח שנבעו מאינטרס מעמדי או מכוונה כלשהי. עיקרן תוצאות בלתי מכוונות. עם זאת נשמרת התובנה המרכזית של...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,442 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אחריות מוסרית, איש העקרונות, אנגליה, ארצות הברית, ביטול העבדות, בקרה חברתית, ג'ון וולמן, דיני חוזים, הבטחה, הומניטריות, היסטוריה אינטלקטואלית, הפרט הריבוני, השלכות רחוקות, ויקטוריאניות, חוזה, ידע מתכוני, ייחוס סיבתי, כלכלת שוק, מוסר, מצפון, עבדות, עידן הנאורות, פרידריך ניטשה, קווייקרים, קפיטליזם, רגישות הומניטרית, שוק, שמירת הבטחות, תהליך הציוויליזציה, תורת הרצון, תזת הבקרה החברתית, תנועה לביטול העבדות, תפיסה סיבתית
🔖סיכומים נוספים בתחום: היסטוריה, כלכלה, פילוסופיה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: הפעולה ההומניטארית: היבטים ביקורתיים
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
