סיכום בעברית בהיקף 1,399 מילים של המאמר:
Short, G. (1995). Ethiopian children in Israeli schools: The prospects for successful integration. Comparative Education, 31(3), 355–368. https://doi.org/10.1080/03050069529038
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
ילדי אתיופיה בבתי הספר בישראל: הסיכויים לשילוב מוצלח
בתוך פחות מעשור עלתה לישראל כמעט כל הקהילה היהודית של אתיופיה. רבים מהעולים הגיעו אחרי מסע רגלי ארוך ומסוכן למחנות הפליטים בסודן, אחרים הוטסו במבצע שלמה, וכולם נחתו בחברה עירונית, טכנולוגית וחילונית ברובה, רחוקה מאוד מהכפרים שמהם באו. הילדים נשלחו למרכזי קליטה ולפנימיות, למדו עברית ונכנסו לבתי הספר. זו הייתה הפעם הראשונה שישראל קלטה עולים מאפריקה השחורה, ומכאן עלתה שאלה שאינה נוגעת רק לחינוך: האם ילדים אלה יהיו בעוד דור תלמידים מצליחים, או שיחזרו אצלם הדפוסים המוכרים מארצות מערביות אחרות שבהן ילדים שחורים נותרו מאחור?
השאלה הזאת עומדת במרכז המאמר של ג'פרי שורט, שבוחן את סיכוייהם של ילדי אתיופיה להשתלב בהצלחה במערכת החינוך הישראלית. במקום לנבא על סמך תחושות, שורט נעזר במקרה מבחן מוכר היטב: הילדים ממוצא אפרו־קריבי בבריטניה, שהישגיהם הנמוכים בשנות השישים והשבעים עמדו במוקד שני דוחות ממשלתיים מפורסמים. מחקרים בבריטניה ייחסו את הכישלון לשורה של גורמים, ושורט בודק אחד אחד אם הם קיימים גם בישראל ובאיזו מידה.
בין הגורמים הנבחנים: גזענות גלויה וגזענות סמויה מצד מורים ותלמידים, ההנחות על יכולת אינטלקטואלית מולדת, הדימוי העצמי של ילדים שחורים, קשיי שפה, תוכניות לימודים שמתעלמות מתרבותם של המיעוטים והיעדר מודלים לחיקוי. לצדם נבחנים גם פיזור תלמידים בהסעות, המצוקות של משפחות שהתפרקו בדרך והיחסים בין ההורים לבית הספר. לשם כך שורט משלב סקירה היסטורית של יהדות אתיופיה ושל נסיבות העלייה, מחקרים פסיכולוגיים וחינוכיים שנערכו בקרב העולים בשנים הראשונות, עבודות אנתרופולוגיות על ערכי התרבות האתיופית, סקרי עמדות ודיווחים בעיתונות.
ההשוואה מעלה שאלות מעניינות גם מעבר למקרה הספציפי. האם מורים שרואים בתלמידיהם מופת לחריצות ולמשמעת יישארו בעמדה הזאת לאורך זמן? מה עושה לילד ההכרה הרשמית ביהדותו, לעומת הספק שעדיין מרחף מעליה? ומה המחיר של מדיניות כור ההיתוך, שכבר הותירה צלקות אצל עולים משנות החמישים, כשהיא פוגשת קהילה עם מסורת דתית ומשפחתית משלה?
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
בין 1980 ל־1991 בערך עלתה לישראל כמעט כל הקהילה היהודית של אתיופיה, כ־50,000 איש, כאחוז אחד מהאוכלוסייה. אלה היו העולים הראשונים מאפריקה השחורה, ומכאן החשש שילדיהם יחוו קשיים לימודיים דומים לאלה של ילדים שחורים בארצות מערביות אחרות. בריטניה נבחרה כאן לייצג את החברה המערבית: ילדים ממוצא אפרו־קריבי הגיעו בה להישגים נמוכים מאלה של ילדים ממוצא דרום אסייתי ושל ילדים לבנים (Department of Education and Science [DES], 1981, 1985),...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,399 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אינטליגנציה, גזענות, גזענות לא מכוונת, דוח סוואן, דוח רמפטון, דימוי עצמי, הגירה, הישגים לימודיים, התבוללות, חינוך, חינוך משווה, חינוך רב־תרבותי, יהדות אתיופיה, ילדים אפרו־קריביים, ילדים יוצאי אתיופיה, כור ההיתוך, מבצע משה, מבצע שלמה, מודלים לחיקוי, מיעוטים אתניים, מערכת החינוך בישראל, מרכזי קליטה, משפחות חד־הוריות, נבואה המגשימה את עצמה, סטריאוטיפים, עולי אתיופיה, עלייה, פלורליזם תרבותי, פערי הישגים, ציפיות מורים, קליטת עלייה, רב-תרבותיות, רכישת שפה שנייה, שילוב, שילוב בחינוך
🔖סיכומים נוספים בתחום: חינוך, סוציולוגיה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: שפה והגירה בהקשר פסיכולוגי וחינוכי
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת תל אביב
