תוקפנות

תוקפנות (Aggression) היא התנהגות שמטרתה לפגוע באחר, פיזית, מילולית או חברתית, כנגד רצונו. מקובל להבחין בין תוקפנות תגובתית, הפורצת בתגובה לתסכול, לאיום או לפרובוקציה, ובין תוקפנות יזומה ומכוונת מטרה, המשמשת כאמצעי להשגת שליטה או משאב, וכן בין צורות ישירות ובין צורות עקיפות כגון נידוי והפצת שמועות. היא מוסברת בשילוב של נטיות מזג וויסות, למידה וחיקוי, נורמות המתירות אותה בהקשרים מסוימים, ותנאים מצביים של לחץ, עלבון ועוררות.

מאמרים אקדמיים על תוקפנות עוסקים בהתפתחותה מילדות ובמסלולים שלאורך החיים, ובגורמי הסיכון וההגנה המשפיעים עליה. חלק מן המחקר בוחן אותה בהקשרי בית הספר והמשפחה, וחלק אחר את הקשר בינה לבין חשיפה לאלימות בסביבה ובמדיה. בין המגמות העכשוויות נמצאות תוקפנות ברשת ובמשחקים, הבדלים מגדריים בצורות הביטוי שלה, ושאלות מתודולוגיות הנוגעות למדידתה במעבדה ולכשירות ההכללה מממצאי מעבדה אל התנהגות בעולם.