סיכום בעברית של המאמר: Monkey See, Monkey Do: The Influence of Work Groups on the Antisocial Behavior of Employees

קוף רואה, קוף עושה: השפעתן של קבוצות העבודה על ההתנהגות האנטי-חברתית של עובדים

כמעט כל מי שעבד במשרד, במפעל או בצוות מכירות מכיר את זה: עמית שמאחר דרך קבע, מישהו שמרכל על הממונה, עובד שעושה עבודה רשלנית בכוונה, ולפעמים גם מעשים חמורים יותר, כמו גניבה, חבלה או הטרדה. הערכות שונות מלמדות שהתנהגויות כאלה נפוצות מאוד בארגונים, ומנהלים משקיעים מאמץ רב כדי למנוע אותן. אבל רוב ההסברים המקובלים מחפשים את מקורן בעובד היחיד: באישיותו, בתסכול שלו מהשכר או מהממונה, בתחושה שנעשה לו עוול.

סנדרה רובינסון ואן אולירי-קלי מציעות להסתכל על התופעה מזווית אחרת. אנשים אינם עובדים בחלל ריק. הם עובדים בתוך קבוצה, מתבוננים בחבריהם, לומדים מהם מה מקובל ומה לא, ולעתים מתאימים את עצמם אליהם בלי לשים לב. האם ייתכן שהתנהגות אנטי-חברתית בעבודה היא במידה רבה עניין קבוצתי? המאמר שואל אם מעשיו של העובד מושפעים ממעשיהם של עמיתיו לקבוצה, ובאילו תנאים השפעה כזאת מתחזקת או נחלשת: כשחברי הקבוצה דומים מאוד זה לזה, כשהעובד ותיק בקבוצה, כשהעבודה מחייבת תיאום הדוק בין החברים, או כשההנהלה מאיימת בעונש ומפקחת מקרוב. עוד נשאל מה עובר על מי שמתנהג טוב יותר מסביבתו: האם הוא מרוצה פחות מעמיתיו, והאם הוא מתכוון לעזוב.

השאלות נשענות על שלוש תיאוריות מוכרות: מודל משיכה-בחירה-נשירה, תיאוריית עיבוד המידע החברתי ותיאוריית הלמידה החברתית. כדי לבחון אותן נאספו שאלונים מ-187 עובדים ב-35 קבוצות עבודה ב-20 ארגונים, מענפים כמו ייצור, ייעוץ, נדל"ן ושירותים פיננסיים. כדי שאדם לא ידווח גם על עצמו וגם על הסביבה שאמורה להשפיע עליו, התנהגות הקבוצה חושבה עבור כל עובד מתוך הדיווחים של שאר חבריו בלבד, וסולם ההתנהגות האנטי-חברתית עצמו עבר סדרה של בדיקות תוקף ומהימנות לפני השימוש בו.

השאלה נוגעת ישירות לעבודת המנהל. היא מבקשת להבין אם מאחורי עובד בעייתי עומדת לפעמים קבוצה שלמה, ומה כוחם של אמצעים מוכרים כמו עונש ופיקוח מול הלחץ השקט של העמיתים.