מדיניות שפה

מדיניות שפה (Language Policy in Institutions) היא ההסדרה של השימוש בשפות בתוך ארגון או מוסד מסוים: בית ספר, אוניברסיטה, מקום עבודה, בית חולים או שירות ציבורי. היא קובעת באילו שפות מתנהלת ההוראה, הישיבות, הטפסים והשילוט, מתי מוזמן תרגום ומהן הציפיות מעובדים וממקבלי שירות. חלק ממנה כתוב בנהלים וחלק גדול ממנה אינו מוצהר ומתגבש מתוך הרגלים ומתוך יחסי כוח בין דוברי השפות, ולכן הפער בין הנהוג לבין הכתוב הוא מאפיין מרכזי שלה.

מאמרים אקדמיים על מדיניות שפה עוסקים ביישומה בתוך מוסדות ובפער בין הכללים לבין ההתנהלות בפועל. חלק מן המחקר בוחן את השפעתה על נגישות שירותי בריאות, רווחה ומשפט לדוברי שפות אחרות ועל איכות התקשורת בהם, וחלק אחר את שפת ההוראה במוסדות חינוך ואת השלכותיה על הישגים ועל שייכות. בין המגמות העכשוויות נמצאות מדיניות שפה בארגונים רב לאומיים, שימוש בתרגום מכונה בשירותים ציבוריים, ושאלות של זכויות לשוניות ושל ייצוג.