סיכום בעברית של המאמר: THE EMPIRICAL STATUS OF STRAIN THEORY

סיכום בעברית בהיקף 1,279 מילים של המאמר:

Burton, V. S., Jr., & Cullen, F. T. (1992). The empirical status of strain theory. Journal of Crime and Justice, XV(2), 1–30. https://doi.org/10.1080/0735648x.1992.9721462

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

המעמד האמפירי של תורת המתח

מדוע תיאוריה שולטת בקרימינולוגיה האמריקנית כמעט עשור, ואז מאבדת את מעמדה בתוך זמן קצר? תורת המתח, שצמחה מהגותו של מרטון על מבנה חברתי ואנומיה, הייתה הפרדיגמה המובילה בשנות השישים, ובסוף העשור פינתה את מקומה לתיאוריית התיוג. המאמר שואל אם גורלה נקבע על פי משקל הראיות האמפיריות, או שמא גם על פי רוח התקופה, הכלכלה הפוליטית של הזמן והפאזלים שהציעה לחוקרים שביקשו לחקור ולפרסם.

כדי לבחון זאת המחברים פותחים בשאלה מה בעצם נבדק. הם עוקבים אחר האופן שבו תיאוריה שנכתבה במקור בצורה דיסקורסיבית עוברת סינון בקהילה המדעית, עד שנותר ממנה גרעין תמציתי שקל ללמד ולבדוק. הם משווים בין הגרסה המוכרת כיום לבין זו של מרטון, שעסק בהתמוטטות נורמות ברמה המבנית ולא במתח שחש הפרט. הם מייחדים מקום מרכזי לתפקידו של הירשי, שחילק את הקרימינולוגיה לשלוש חבילות, צמצם כל אחת מהן ובדק אותן בשאלוני דיווח עצמי.

משם עוברים לספרות האמפירית. המאמר מנתח ארבע הכרעות מדידה שעיצבו אותה: האם נמדד מצב חברתי או תסכול פסיכולוגי, האם הזדמנות נמדדה דרך תפיסות, האם התיאוריה טופלה כסטטית ולא כתהליכית, והאם הבדיקות הסתפקו במדגמי נוער ובעבירות קלות. אחר כך הוא משווה בין שתי דרכים להפעיל את התיאוריה. האחת מודדת פער בין שאיפות לציפיות, בגרסאות שונות של הפער: חינוכי, תעסוקתי וכלכלי. האחרת מודדת ישירות תפיסות של הזדמנויות חסומות. בדרך הוא מציג את הוויכוח עם תיאוריית הבקרה ואת השאלה מה בעצם מייצגת קבוצת השאיפות הנמוכות.

בחלקו האחרון המאמר מפנה את המבט קדימה. הוא שואל אילו משתנים ראוי למדוד ברמת הקהילה, המשפחה והיכולות של הפרט, והאם התיאוריה רלוונטית גם לפשיעה חמורה, לכנופיות, לבגרות ולפשיעה ארגונית בעולם העסקים. הוא עומד גם על "דרכים שלא נבחרו": תורת המתח הכללית של אגניו, עוני יחסי, אירועי חיים מלחיצים וחזרה אל הרמה המבנית שמרטון הציב במרכז.

טעימה מתוך הסיכום

מעמדה של התיאוריה מעבר לראיות האמפיריות

מעמדה של תיאוריה קרימינולוגית נקבע רק בחלקו על פי משקל הנתונים האמפיריים. תיאוריות הופכות לפרדיגמה מובילה גם משום שהן מהדהדות את תפיסות הזמן והכלכלה הפוליטית, וגם משום שהן מספקות לחוקרים "פאזלים" שאפשר לחקור ולפרסם. תורת המתח (strain theory), שמקורה בתיאוריית המבנה החברתי והאנומיה של מרטון, שלטה בקרימינולוגיה לאורך רוב שנות השישים ואיבדה את מעמדה בסוף העשור, כשתיאוריית התיוג תפסה את...

להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,279 מילים