סיכום בעברית בהיקף 1,358 מילים של המאמר:
Featherstone, R., & Deflem, M. (2003). Anomie and strain: Context and consequences of Merton's two theories. Sociological Inquiry, 73(4), 471–489. https://doi.org/10.1111/1475-682x.00067
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
אנומיה ומתח: ההקשר וההשלכות של שתי התיאוריות של מרטון
מאמר אחד בן שנים עשר עמודים, שפורסם ב-1938, הפך לאחד הטקסטים המצוטטים ביותר בתולדות הסוציולוגיה. הוא ממשיך לעלות בטבלאות הציטוטים גם עשרות שנים לאחר מכן, גם כשהזרם התיאורטי שהוליד אותו איבד מכוחו. אבל מי שבודק מה בעצם מצטטים, ומה באמת קוראים, מגלה תמונה מוזרה: ככל שהמאמר זוכה ליותר הפניות, כך נדמה שהדיון התיאורטי סביבו נעשה פחות מדויק.
הפרדיגמה של רוברט מרטון על מבנה חברתי ואנומיה שימשה דורות של חוקרי פשיעה וסטייה. יש שראו בה אחת התיאוריות החשובות ביותר בתחום, ויש שהכריזו עליה כפגומה מיסודה. הוויכוח הזה נמשך שנים, ובכל פעם שנאספו נתונים שלא תאמו את הציפיות, עלתה השאלה אם הגיעה העת לוותר על התיאוריה כולה. המאמר הנוכחי מציע לעצור לרגע ולשאול שאלה שקודמת לכל בדיקה אמפירית: על מה בדיוק מדברים כשאומרים "התיאוריה של מרטון"?
המחברים מתחקים אחר דרכו של הטקסט מרגע הולדתו, עוברים על הגרסאות שמרטון כתב והרחיב לאורך עשרות שנים, ובוחנים כיצד הציטוטים מתחלקים בין הנוסח המקורי לנוסחים המפותחים. הם בודקים גם את המושגים עצמם, ומראים שלמונח המרכזי נלוו הגדרות רבות ושונות, ושחוקרים ופרשנים לא תמיד הבחינו ביניהן. מתוך העיון הזה עולה חשד מעניין, שמה שנתפס כתיאוריה אחת הוא אולי שילוב של שתי תיאוריות שונות שהתאחדו בהיסטוריה של הקבלה.
אם החשד נכון, הוא משנה את הדרך שבה אנו קוראים ביקורות, ממצאים ואכזבות מהמחקר האמפירי. האם דחייה של חלק אחד מחייבת דחייה של השני? ומה קורה לשאלה הישנה על מקורות הפשיעה בחברה מודרנית כשמפרידים בין מה שנדבק יחד זמן כה רב? התשובות, וההסבר מדוע דווקא היום כדאי לחזור אל הקלאסיקון הזה, מחכות במאמר המלא.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
הפרדיגמה של רוברט מרטון, מבנה חברתי ואנומיה, הוצגה לראשונה ב-1938 ואומצה בהתלהבות ככלי ניתוח לחקר פשיעה וסטייה. מאמרו המקורי הוא אחד הטקסטים המצוטטים ביותר בסוציולוגיה. עם זאת, מעמדו ומשמעותו של הדגם שנויים במחלוקת: יש הרואים בו אחת התיאוריות החשובות ביותר בסוציולוגיה, ויש הטוענים שהוא פגום ביסודו.
המחברים טוענים שמרטון פיתח שתי תיאוריות שלא תמיד הבחין ביניהן בבהירות. הראשונה היא תיאוריה של אנומיה, שעניינה התרוקנות של...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,358 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אמיל דורקהיים, אמצעים מוסדיים, אנומיה, אסכולת שיקגו, דה-מוסדות, דרכי הסתגלות, התנהגות סוטה, חברה אמריקנית, חדשנות, יעדים תרבותיים, מבנה חברתי, מבני הזדמנויות, מתח, סוציולוגיה, סטייה, פשיעה, ציטוטים, קלאסיקה סוציולוגית, קרימינולוגיה, רוברט מרטון, שכבות חברתיות, תיאוריה סוציולוגית, תיאוריית האנומיה, תיאוריית הבקרה החברתית, תיאוריית המתח, תיאוריית המתח של מרטון
🔖סיכומים נוספים בתחום: סוציולוגיה, קרימינולוגיה