סיכום בעברית בהיקף 1,280 מילים של המאמר:
Walsh, A. (2000). Behavior genetics and anomie/strain theory. Criminology, 38(4), 1075–1107. https://doi.org/10.1111/j.1745-9125.2000.tb01415.x
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
גנטיקה התנהגותית ותורת האנומיה והמתח
מה הופך אדם אחד לעבריין מתמיד, ואדם אחר, שגדל בנסיבות חברתיות דומות, לאזרח שומר חוק? במשך עשורים ניסו סוציולוגים וקרימינולוגים להשיב על כך בעזרת קטגוריות רחבות כמו מעמד, גזע ומגדר. אולם בתוך כל קטגוריה יש הבדלים גדולים בין אנשים החשופים לאותם לחצים חברתיים. מדוע הם מגיבים בדרכים כה שונות?
המאמר מציע לרענן את המושגים של הקרימינולוגיה בעזרת הגנטיקה ההתנהגותית, תחום שבודק יחד את תרומת הגנים ואת תרומת הסביבה. כהדגמה הוא בוחר בתורת האנומיה והמתח, אחת התיאוריות המשפיעות ביותר בתחום. היא נולדה בכתבי אמיל דורקהיים, התפתחה אצל רוברט מרטון ועברה שינוי אצל רוברט אגנו. המחבר אינו חולק על הגורמים התרבותיים והמבניים שהיא מציגה, אלא בודק אם אפשר להבין אותם טוב יותר. לשם כך הוא משווה בין הסוציולוגיה לאפידמיולוגיה, שמצמצמת את יחידת הניתוח עד שהיא מגיעה לגורם המחולל.
המאמר שואל גם מדוע מדעי החברה מתרחקים מביולוגיה. הוא מצטט סקר בקרב 143 קרימינולוגים ומתחקה אחר הסירוב עד דבריו של דורקהיים על סיבתן של עובדות חברתיות. האם דורקהיים התכוון לתחום את גבולות הדיסציפלינה, והאם הדבר נקרא אחר כך כאמת על העולם?
כדי לענות, המאמר סוקר את הכלים של הגנטיקה ההתנהגותית: מחקרי תאומים ואימוץ, מדד התורשתיות ומגבלותיו, ההבחנה בין סביבה משותפת לסביבה לא משותפת, ושלושת סוגי המתאם בין גנים לסביבה, הפסיבי, התגובתי והאקטיבי. אחר כך הוא מניח אותם מול כל אחד משלושת אבות התיאוריה. הוא בוחן את ההבחנה של דורקהיים בין פשע לעבריינות, את ההסבר של מרטון להתאמות הפרט באמצעות מעמד וגזע, ואת משאבי ההתמודדות של אגנו.
משם הוא עובר לתכונות הקשורות להצלחה במעמד הבינוני, כמו מזג, מצפוניות ואינטליגנציה, ולשאלה אם המעמד הוא רק משתנה מסביר או גם משתנה תלוי. לבסוף הוא מגיע להתבגרות, שבה הפשיעה מגיעה לשיאה, ובוחן את תפקידם של הורמונים, של קליפת המוח הקדם מצחית ושל מערכות הדופמין והסרוטונין.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
המאמר טוען שהקרימינולוגיה זקוקה לרענון מושגי, ושגנטיקה התנהגותית יכולה לספק לה מושגים ומערכי מחקר לשם כך. תורת האנומיה והמתח משמשת הדגמה. המחבר אינו חולק על הגורמים התרבותיים והמבניים שהתיאוריה מייחסת לפשיעה, אלא מבקש להראות שמושגי הגנטיקה ההתנהגותית מאפשרים להבינם טוב יותר. לטענתו, הסוציולוגיה והקרימינולוגיה נקלעו למשבר משום שהן מסרבות לשקול תפקיד לגורמים ביולוגיים. מקור הסירוב בדברי דורקהיים שלפיהם סיבת עובדה חברתית נמצאת...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,280 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אינטליגנציה, אמיל דורקהיים, אנומיה, ביו-חברתי, גנטיקה, גנטיקה התנהגותית, גנים, התבגרות, התנהגות אנטי-חברתית, טסטוסטרון, מדעי החברה, מזג, מחקרי אימוץ, מחקרי תאומים, מנת משכל, מעמד חברתי, מתאם גנים-סביבה, מתח, סביבה, סביבה לא משותפת, סביבה משותפת, סוכנות, סוציולוגיה, עבריינות, פשיעה, קרימינולוגיה, רוברט אגנו, רוברט מרטון, ריבוד חברתי, תורשתיות, תורת האנומיה והמתח, תורת המתח הכללית, תיאוריית המתח של מרטון
🔖סיכומים נוספים בתחום: גנטיקה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה