סיכום בעברית של המאמר: Strain Theory Revisited: Economic Goals, Educational Means, and Delinquency

סיכום בעברית בהיקף 1,301 מילים של המאמר:

Farnworth, M., & Leiber, M. J. (1989). Strain theory revisited: Economic goals, educational means, and delinquency. American Sociological Review, 54(2), 263–274. https://doi.org/10.2307/2095794

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

תיאוריית המתח בראייה מחודשת: מטרות כלכליות, אמצעים חינוכיים ועבריינות

במשך כחמישים שנה נחשבה תיאוריית המתח של רוברט מרטון לאחת מאבני היסוד של הקרימינולוגיה. לפי התיאוריה, חברה שמבטיחה הצלחה כלכלית לכולם, אך מאפשרת לחלק מהאנשים בלבד גישה לדרכים הלגיטימיות להשיגה, יוצרת מתח שחלק מהאנשים ינסו להפיג בדרכים חריגות. ובכל זאת, חוקרים רבים איבדו בה אמון. המחקרים האמפיריים לא הצליחו לאשש אותה, ורבים הסיקו שאין טעם להחזיק בה כהסבר לעבריינות נוער.

המאמר מציע לבחון מחדש לא את התיאוריה אלא את אופן הבדיקה שלה. לפי קריאה בכתביו המוקדמים של מרטון, המטרה הדומיננטית בחברה המודרנית היא עושר כלכלי, והאמצעי המקובל להשגתו הוא השכלה. במחקרי עבריינות נהוג דווקא למדוד מתח כפער בין שאיפות השכלה לציפיות השכלה. בהגדרה כזו ההשכלה היא גם המטרה וגם האמצעי, והמטרה הכלכלית, שהיא לב התיאוריה, נעלמת. המחברים שואלים אם הפער הזה בין הניסוח המקורי לבין המדידה אחראי לחלק מהאכזבה.

השאלה נוגעת גם לוויכוח עם תיאוריית הבקרה. חוקרים כמו הירשי וליסקה מצאו ששאיפות השכלה גבוהות לבדן מסבירות את הקשר בין מתח לעבריינות, ומכאן הסיקו שהמתח מיותר: די במחויבות למטרה, ואין צורך להתחשב בפער באמצעים. המחקר בודק אם המסקנה הזאת מחזיקה גם כשהמתח מוגדר כפער בין מחויבות למטרות כלכליות לבין ציפייה ללמוד בקולג'.

הנתונים הם סקר שנערך בסיאטל בשנים 1978 עד 1979 בקרב 1,614 בני נוער בני 15 עד 18, במדגם שהדגים ביתר נערים בסיכון גבוה לעבריינות. החוקרים בנו מדדי מתח כלכליים, דיכוטומיים ורציפים, ושכפלו לצדם את המדדים החינוכיים המקובלים. את העבריינות מדדו בדיווח עצמי על השנה האחרונה, והבחינו בין עבירות תועלתניות, שיש בהן רווח חומרי, לבין עבירות לא תועלתניות כמו ונדליזם ותקיפה, בין עבירות חמורות לקלות, ובין שכיחות, כלומר אם בוצעה עבירה, לבין תדירות. בסך הכול נבנו שמונה משתני עבריינות. כדי לבדוק אם המתח מוסיף משהו מעבר למחויבות לבדה, השתמשו החוקרים בניתוחי חי בריבוע, בניתוחי שונות ובבדיקות של קשר חלקי.

כך המחקר משווה בין דרכי הפעלה של אותו מושג תיאורטי, ובודק אם התשובה לשאלה "האם המתח מסביר עבריינות" תלויה באופן שבו מגדירים אותו.

טעימה מתוך הסיכום

מבוא

תיאוריית המתח וההתנהגות החריגה של מרטון (Merton, 1938) נחשבת מאז כחמישים שנה לאחת התיאוריות הבולטות בקרימינולוגיה. עם זאת, אכזבה מהאישוש האמפירי שלה הביאה חוקרים רבים לדחות אותה כהסבר לעבריינות נוער. דחייתה תהיה אובדן של ממש, משום שהיא משלבת הסברים פסיכולוגיים והסברים מבניים, ומשום שיש היום ספקות גם לגבי חשיבותו של המעמד החברתי ביצירת פשיעה. הטענה המרכזית היא שהכישלון האמפירי נובע בחלקו מכך שהמחקר האמפירי הרחיק את הגדרת המתח...

להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,301 מילים