סיכום בעברית בהיקף 1,172 מילים של המאמר:
Murphy, D. S., & Robinson, M. B. (2008). The maximizer: Clarifying Merton's theories of anomie and strain. Theoretical Criminology, 12(4), 501. https://doi.org/10.1177/1362480608097154
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
המקסימייזר: הבהרת תיאוריות האנומיה והמתח של מרטון
מה קורה כשקבלן בונה גשר תוך הפרת תקני בנייה כדי להגדיל את הרווח, בעוד שבמקביל הוא מנהל עסק לגיטימי לחלוטין? הגשר קורס וחמישה נהגים נהרגים. כשביקשו מנבדקים לקבוע לו עונש הולם, רבים מהם בחרו דווקא בהקלה: קנס, שלילת רישיון, או הטלת האשמה על העובדים. החוקרים שמו לב לפער מוזר בין חומרת המעשה לבין העונש שאנשים היו מוכנים להטיל, והתחילו לשאול מה בדיוק עומד מאחורי הסלחנות הזאת.
התשובה, כך הם חשדו, קשורה לאופן שבו אנחנו תופסים את מי שפועל בשם החלום האמריקאי. אולי הקבלן אינו נתפס כעבריין רגיל, וגם לא כאזרח ישר לגמרי, אלא כמשהו שלישי: אדם שמתפקד בתוך המערכת, ובתוך אותה מערכת עצמה מרשה לעצמו לעבור על הכללים. השאלה הזאת נוגעת ללב של אחת התיאוריות המשפיעות ביותר בסוציולוגיה של הפשיעה, זו של רוברט מרטון, שהציע לסווג את דרכי ההתמודדות של אנשים עם הפער בין יעדי הצלחה לבין האמצעים שעומדים לרשותם.
המאמר מציב סימן שאלה מול הסיווג הקלאסי הזה. האם הוא באמת מכסה את כל מה שקורה במציאות? ומה עם אנשים, תפקידים וסביבות עבודה שבהם ציות לחוק ועבירה עליו אינם שני קצוות של בחירה, אלא חלק מאותה שגרה? המחברים בוחנים כיצד התיאוריות של מרטון, מסנר ורוזנפלד, וקלווארד ואולין מתייחסות לשאלה הזאת, ומאתרים בהן חור שלא זכה לתשומת לב.
כדי להבין את הדמות החדשה שהם מציעים, המאמר מוביל את הקורא מתיאורי מקרים במעבדת מחקר אל עולם התאגידים, אל מקרים מוכרים מתעשיית הרכב והטבק, ואל שאלה מטרידה על האופן שבו חברה שלמה מעצבת את הגדרת ה"הצלחה". מי שמתעניין בפשיעה של אנשים מכובדים, במוסר של עולם העסקים ובכוחו של חלום תרבותי לעצב התנהגות, ימצא כאן נקודת מבט שמאתגרת הנחות מקובלות.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
המאמר מרחיב את תיאוריות האנומיה והמתח של מרטון, את תיאוריית האנומיה המוסדית של מסנר ורוזנפלד ואת תיאוריית ההזדמנויות הדיפרנציאליות של קלווארד ואולין. הוא מציע דרך התאמה נוספת למתח: "מקסימיזציה", כלומר שימוש בו זמנית באמצעים לגיטימיים (מוסדיים) ובאמצעים בלתי לגיטימיים בדרך אל "החלום האמריקאי". דמות המקסימייזר צמחה באופן אינדוקטיבי ממחקר על הפער בין חומרת העונש הנתפסת לבין העונש הקבוע במדריך הענישה של ועדת...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,172 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אמצעים בלתי לגיטימיים, אמצעים לגיטימיים, אנומיה, אנומיה מוסדית, דרכי התאמה, הזדמנויות דיפרנציאליות, החלום האמריקאי, הטבק, חדשנות, טיפולוגיה, יעדי הצלחה, מנכ"לים, מקסימייזר, מתח, נורמות תעסוקתיות, סוציולוגיה של הפשיעה, סטייה, ענישה, פורד פינטו, פשיעה, פשיעה תאגידית, פשיעת צווארון לבן, קונפורמיות, רוברט מרטון, תאגידים, תיאוריית האנומיה, תיאוריית האנומיה המוסדית, תיאוריית ההזדמנויות הדיפרנציאליות, תיאוריית המתח, תיאוריית המתח של מרטון, תפיסת חומרת העונש, תת-תרבות
🔖סיכומים נוספים בתחום: סוציולוגיה, קרימינולוגיה