סיכום בעברית של המאמר: Speed of information processing in generally gifted and excelling-in-mathematics adolescents

מהירות עיבוד מידע אצל מתבגרים מחוננים ומתבגרים מצטיינים במתמטיקה

כשמדברים על "ילד מחונן במתמטיקה", לא תמיד ברור למה הכוונה. יש מי שמתכוון לתלמיד בעל מנת משכל גבוהה מאוד, שבמקרה גם מצליח במתמטיקה, ויש מי שמתכוון לתלמיד שמצטיין במקצוע עצמו, גם אם במבחני אינטליגנציה הוא לא בולט במיוחד. שתי ההגדרות נשמעות קרובות, אבל בכיתות למחוננים ובהקבצות המוגברות יושבים תלמידים שונים מאוד זה מזה, והשאלה מה בדיוק מבדיל ביניהם נוגעת ישירות לאופן שבו מזהים אותם ומלמדים אותם.

אחת היכולות שנקשרו גם למחוננות וגם להצלחה במתמטיקה היא מהירות עיבוד המידע: עד כמה מהר ובאיזה דיוק אדם מבצע משימות פשוטות כמו איתור סמל בשורה, העתקת צופן או פתרון תרגיל חשבון קל. מחקרים קודמים בחנו את מהירות העיבוד בנפרד אצל מחוננים ובנפרד אצל תלמידים חזקים במתמטיקה, בעיקר בגילים צעירים, והתוצאות לא תמיד התיישבו זו עם זו.

המחקר של נורית פז־ברוך, מרק לייקין, ג'ודית אהרון־פרץ ורוזה לייקין מנסה להפריד בין שני הגורמים. השאלה היא איך מחוננות כללית והצטיינות במתמטיקה, כל אחת לחוד ושתיהן יחד, קשורות למהירות ולדיוק של עיבוד מידע אצל מתבגרים, והאם יש בהקשר זה הבדלים בין בנים לבנות.

מתוך 1,200 תלמידי כיתות י' וי"א נבחרו כ־200 תלמידים, על סמך מבחן רייבן, מבחן במתמטיקה, רמת הלימוד והציונים בבית הספר. הם חולקו לארבע קבוצות: מחוננים שמצטיינים במתמטיקה, מחוננים שאינם מצטיינים בה, מצטיינים שאינם מחוננים, ותלמידים שאינם מחוננים ואינם מצטיינים. כל אחד מהם ביצע חמש משימות קצרות ומוגבלות בזמן, חלקן מבוססות על ספרות וחלקן על סמלים מופשטים, ונמדדו גם הדיוק וגם הזמן לכל פריט. המדגם המוקפד מאפשר לבדוק לא רק אם יש הבדלים, אלא גם איזה סוג משימה מבחין בין איזה סוג תלמידים, ומה המשמעות של כל זה לזיהוי מחוננות מתמטית ולתכנון הוראה שמתאימה לה.