סיכום בעברית של המאמר: Revealing the Hidden Curriculum in Higher Education

סיכום בעברית בהיקף 1,146 מילים של המאמר:

Semper, J. V. O., & Blasco, M. (2018). Revealing the hidden curriculum in higher education. Studies in Philosophy and Education, 37(5), 481–498. https://doi.org/10.1007/s11217-018-9608-5

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

חשיפת הקוריקולום הסמוי בהשכלה הגבוהה

כשסטודנט נכנס לאולם הרצאות, מה הוא לומד שאיש לא כתב בסילבוס? אולי שכדאי לשנן ולא לחשוב, שהמרצה רחוק ובלתי נגיש, ושהתשובה הנכונה היא זו שהמרצה מצפה לשמוע. כל זה נלמד מתוך המבנה, השגרה והדרך שבה מעריכים, גם כשהצהרות הערכים של המוסד אומרות משהו אחר לגמרי.

ההשכלה הגבוהה עברה בעשורים האחרונים שינוי גדול. במקום להתמקד במרצה היא שמה במרכז את הסטודנט ואת חוויית הלמידה שלו. נדמה שזה בדיוק הפתרון לבעיית הלמידה הסמויה, כי הרי הסטודנט הוא שעומד כעת במרכז. המחברים מעלים חשד הפוך: ייתכן שדווקא ההתמקדות הזאת משאירה בצל משהו מהותי, ושהקוריקולום הסמוי לא נחלש אלא מצא לעצמו מחבוא נוח יותר.

כדי לבדוק זאת המאמר חוזר אל השורשים של המושג ואל הוויכוח הגדול על מטרות החינוך. הוא מציב זה לצד זה את החינוך כהקניית כשירויות מדידות ואת החינוך כמפגש בין בני אדם, ושואל מה קורה לממד הבין-אישי כשהשיח כולו עוסק ביעילות, בתוצרים ובצרכנות. בדרך הוא פוגש הוגים קלאסיים של החינוך והפילוסופיה, וכן מסמך בין-לאומי מרכזי שניסח לפני עשורים כמה ממדים צריך להכיל חינוך. את התשובות שלהם הוא מחבר לשאלה מעשית: מה בעצם קורה בקמפוס ובכיתה, ומי נושא באחריות לכך.

השאלה נוגעת לכל מי שישב אי פעם על ספסל הלימודים, וגם לכל מי שעומד מולו. מה לימדה אותנו האוניברסיטה בלי שהתכוונה, ומה אנחנו מלמדים בלי שנדע? המאמר מציע דרך להסתכל על המקום המוכר הזה בעיניים אחרות, וגם מתמודד עם הקשיים שעומדים בפני מי שמבקש לשנות אותו. מי שרוצה להבין איך מערכת שמצהירה על שיפור הלמידה עלולה ללמד דבר אחר לגמרי, ומה אפשר לעשות כדי שהמסרים יהפכו לגלויים, מוזמן לעיין במאמר המלא.

טעימה מתוך הסיכום

מבוא

ההשכלה הגבוהה ספגה ביקורת על המעבר ללוגיקה של יעילות, סטנדרטיזציה ופריון, ועל שחזור אי-שוויון חברתי וכלכלי. בגישה זו הלומדים נתפסים כהון אנושי, הקוריקולום כהעברה ניטרלית של ידע ומיומנויות מדידים, וההוראה כפעולה טכנית שמתעלמת ברובה מיחסי מורה ותלמיד. המאמר נשען על המושג "קוריקולום סמוי", כלומר מה שמובלע בחוויות החינוכיות לעומת ההצהרות הרשמיות. הטענה המרכזית היא שהדגש הגובר על חוויית הסטודנט (למידה ממוקדת סטודנט) עלול...

להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,146 מילים