סיכום בעברית בהיקף 1,368 מילים של המאמר:
Deflem, M. (2018). Anomie, strain, and opportunity structure: Robert K. Merton's paradigm of deviant behavior. In R. A. Triplett (Ed.), The handbook of the history and philosophy of criminology (pp. 140–155). John Wiley & Sons, Inc.
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
אנומיה, מתח ומבנה הזדמנויות: הפרדיגמה של רוברט ק. מרטון להתנהגות חריגה
ילד לעולים יהודים מרוסיה גדל בשכונות העוני של פילדלפיה, ובגיל נעורים בוחר לעצמו שם במה של קוסם חובב. את השם מרטון הוא לא ישנה עוד, ובמשך עשורים ארוכים יבנה תחתיו אחת מקריירות המחקר המשפיעות ביותר בתולדות הסוציולוגיה. מאמר אחד שכתב ב-1938, קצר למדי, הפך לאחד המאמרים המצוטטים ביותר בתחומו. אבל האם מי שמצטטים אותו אכן קוראים את מה שמרטון כתב?
השאלה שהניעה אותו נשמעת פשוטה: מדוע שיעורי ההתנהגות החריגה גבוהים יותר בחלקים מסוימים של החברה? מרטון חיפש תשובה שלא תיסמך על פגמים ביולוגיים או על נפש מעורערת של יחידים, אלא על האופן שבו החברה עצמה בנויה. הוא שאל מה קורה כשכולם לומדים לשאוף לאותה מטרה, בעוד הדרכים להגיע אליה אינן פתוחות באותה מידה לכולם. מכאן צמחו מושגים כמו אנומיה, מתח ומבנה הזדמנויות, וכן הטיפולוגיה המפורסמת של דרכי ההתמודדות עם הפער.
אלא שמושגים נוטים לחיות חיים משלהם. במשך כמעט שמונים שנה הם נדונו, יושמו, נבדקו ועברו מדיסציפלינה אחת לאחרת, ובדרך רכשו משמעויות שהמחבר לא התכוון אליהן. תיאוריות שונות נקראו בשמות שאינם שלהן, מונחים מרכזיים נדחקו לשולי הדיון, ומחקרים רבים בדקו משהו אחר ממה שמרטון הציע. מה בעצם טען מרטון, ומה הוסיפו לו אחרים בלי שהוא ביקש?
המאמר מחזיר את הקורא אל המקורות. הוא עוקב אחר מסעה של המילה היוונית העתיקה "אנומיה" אל דורקהיים ואחר כך אל הרווארד, בוחן את הקשר בין הסוציולוגיה לקרימינולוגיה ואת מה שאבד ונשמר בדרך, ושואל איזו תיאוריה היינו מוצאים לו קראנו את מרטון כפי שהוא עצמו ביקש שיקראו אותו. מי שמכיר את שם המאמר מההפניות בלבד עשוי להיות מופתע ממה שמחכה בו.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
מרטון (Merton, 1938) נחשב לאחד התורמים המשפיעים ביותר לחקר ההתנהגות החריגה, אך רעיונותיו המרכזיים אינם מובנים כראוי בהקשרם האינטלקטואלי והחברתי, גם כמעט שמונים שנה אחרי ניסוחם הראשון. במהלך השנים נדונו הרעיונות, יושמו ונבחנו, ובדרך רכשו משמעות שאינה קשורה בהכרח לכוונת המחבר. הפרק מבקש להבהיר את מטרותיה והיקפה של התיאוריה כסוציולוגיה של התנהגות חריגה, ולעקוב אחר דרכה בסוציולוגיה ובקרימינולוגיה.
רוברט מרטון: חיים של...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,368 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אי-שוויון חברתי, אמיל דורקהיים, אמצעים מוסדיים, אנומיה, אסוציאציה דיפרנציאלית, החלום האמריקני, התנהגות חריגה, חדשנות, טלקוט פרסונס, מבנה ההזדמנויות, מבנה חברתי, מטרות תרבותיות, מרד, נסיגה, סוציולוגיה, סטייה, עבריינות נוער, פונקציונליזם מבני, פרדיגמה, פשע, קונפורמיות, קרימינולוגיה, רוברט מרטון, ריטואליזם, תיאוריה סוציולוגית, תיאוריות של הטווח הבינוני, תיאוריית האנומיה המוסדית, תיאוריית המתח, תיאוריית המתח הכללית, תיאוריית המתח של מרטון, תת-תרבות
🔖סיכומים נוספים בתחום: סוציולוגיה, קרימינולוגיה