קונסטרוקטיביזם

קונסטרוקטיביזם (Constructivism) הוא גישה הגורסת שחלק ניכר מן המציאות החברתית אינו נתון טבעי אלא נבנה בתהליכים של משמעות, שפה ואינטראקציה. ביחסים בינלאומיים היא טוענת שאינטרסים וזהויות של מדינות אינם קבועים מראש אלא מתעצבים בנורמות, בשיח ובמפגש בין שחקנים, ולכן אף מושגים כמו ביטחון ואיום תלויים בפרשנות. בחקר הלמידה היא מתארת את הלומד כבונה ידע בעצמו מתוך התנסות וידע קודם, ולא כקולט מידע מוכן, ומכאן נגזרות גישות הוראה המדגישות חקר, דיון ופתרון בעיות.

מאמרים אקדמיים על קונסטרוקטיביזם עוסקים בהנחות היסוד שלו ובהשוואתו לגישות מתחרות בתחומים שבהם הוא מיושם. חלק מן המחקר בוחן את יישומו בהוראה ובתכנון תוכניות לימודים ואת הראיות לגבי יעילותן, וחלק אחר את תרומתו להסבר נורמות ושינוי בזירה הבינלאומית. בין הסוגיות הנידונות נמצאות הביקורת הטוענת שהוא מתקשה בניבוי ובבחינה אמפירית, והמתח בינו לבין גישות המדגישות אילוצים חומריים ומבניים.