כשירות תרבותית

כשירות תרבותית (Cultural Competence) היא יכולתם של אנשי מקצוע ושל ארגונים לספק שירות יעיל ומכבד לאנשים מרקעים תרבותיים שונים. היא מתוארת לרוב בשלושה רכיבים: מודעות להנחות ולהטיות של נותן השירות עצמו, ידע על הקבוצות שהוא פוגש, ומיומנויות מעשיות של תקשורת והתאמה. היא נדרשת גם ברמת הארגון, בשפה שבה ניתנים השירותים, בשעות ובנגישות, בהרכב הצוות ובנהלים. הביקורת המרכזית עליה טוענת שהיא עלולה להציג תרבות כרשימת מאפיינים קבועה, ומכאן צמחה הדגשת הענווה התרבותית והלמידה המתמשכת מן הפונה.

מאמרים אקדמיים על כשירות תרבותית עוסקים בהכשרה של אנשי מקצוע ובהערכת יעילותה. חלק מן המחקר בוחן את השפעתה על נגישות השירות, על אמון ועל תוצאות הטיפול בקרב מיעוטים ומהגרים, וחלק אחר את התאמתם של כלי אבחון והתערבות בין תרבויות. בין המגמות העכשוויות נמצאות ענווה תרבותית כמסגרת חלופית, כשירות ברמת הארגון ולא רק של העובד, ושאלות מדידה של כשירות מעבר לדיווח עצמי של אנשי המקצוע.