הסכמה מדעת

הסכמה מדעת (Informed Consent) היא הסכמתו של אדם לטיפול, להליך או להשתתפות במחקר, הניתנת מרצון חופשי ולאחר שקיבל מידע מובן על מהות הפעולה, על הסיכונים, על החלופות ועל זכותו לסרב ולחזור בו. היא נשענת על עקרון האוטונומיה ועל ההכרה בכך שלאדם זכות להכריע בעניינים הנוגעים לגופו ולחייו, והיא מעוגנת בחקיקה, בקודים אתיים ובנוהלי ועדות אתיקה. בפועל היא תלויה ביכולת ההבנה של האדם, בשפה, במצבו הרגשי ובפערי הכוח מול איש המקצוע, ולכן חתימה על טופס אינה מעידה בהכרח על הסכמה שהיא אכן מדעת.

מאמרים אקדמיים על הסכמה מדעת עוסקים בפער שבין הדרישה הפורמלית ובין ההבנה בפועל של מטופלים ומשתתפי מחקר. חלק מן המחקר בוחן אוכלוסיות שבהן הכשירות להסכים מוגבלת או מורכבת, ובהן ילדים, אנשים עם מוגבלות שכלית ומתמודדים עם מחלת נפש, וחלק אחר דרכים לשפר את ההליך בשפה פשוטה ובאמצעים חזותיים. בין המגמות העכשוויות נמצאות הסכמה לשימוש חוזר בנתונים ובדגימות, הסכמה במחקר מקוון, והדיון בהכרעה נתמכת כחלופה לשלילת כשירות.