סיכום בעברית בהיקף 1,445 מילים של המאמר:
Hosking, G. (2016). Why has nationalism revived in Europe? The symbolic attractions and fiscal capabilities of the nation-state. Nations and Nationalism, 22(2), 210–221. https://doi.org/10.1111/nana.12182
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
מדוע התחדשה הלאומיות באירופה? המשיכה הסמלית והיכולות הפיסקליות של מדינת הלאום
אחרי שתי מלחמות עולם נראה היה שאירופה למדה את הלקח. מדינאים בנו מוסדות בין־לאומיים, מארגון האומות המאוחדות ועד הקהילה הכלכלית האירופית, מתוך תקווה שהלאומיות, שהובילה את היבשת אל התהום, תדעך ושיתוף פעולה כלכלי ופוליטי יחליף אותה. במובנים רבים התוכנית הצליחה: מדינות שנלחמו זו בזו שוב ושוב חדלו לדמיין מלחמה ביניהן, והסחר והרווחה זינקו.
ובכל זאת, בעשורים האחרונים הלאומיות חזרה, וחזקה כנראה מכפי שהייתה מאז 1945. מפלגות לאומניות צוברות כוח במדינות מאוד שונות זו מזו, ההתנגדות לבריסל גוברת, והחשד כלפי מהגרים ומיעוטים מעלה גבולות חדשים בלב הערים. עד כה הדבר הוביל למלחמה בעיקר ביוגוסלביה לשעבר ובאוקראינה, אבל קשה להניח שהשלום באירופה מובטח.
השאלה שעומדת במרכז הדיון היא מדוע התחדשה הלאומיות דווקא אחרי שהאיחוד האירופי הצליח כל כך במטרותיו המקוריות. מה יש במדינת הלאום שארגונים בין־לאומיים, יעילים ככל שיהיו, אינם מצליחים לספק? ואיך קשורים לכך דברים שנראים רחוקים זה מזה: סמלים, מיתוסים וזיכרונות משותפים מצד אחד, ומסים, קצבאות ומשברים כלכליים מצד אחר?
הדיון נשען על ניתוח היסטורי ופוליטי, מסוג החיבורים העיוניים שמבקשים להסביר תהליך ארוך טווח ולא לבדוק השערה במעבדה. הוא עובר על מרכיביה של אומה כפי שמבינים אותם חוקרי הלאומיות, על תפקידם של אתניות, זיכרון, תרבות משותפת ודת, ועל התפתחותה של מדינת הרווחה באירופה. אחר כך הוא בוחן מקרים מהעשורים האחרונים: את הרפורמות הכלכליות של המוסדות הבין־לאומיים והשפעתן על מדינות כמו אינדונזיה ורוסיה, ואת משבר האירו והתגובות אליו ביוון, בהולנד ובהונגריה. כך אפשר לראות כיצד שני מושגים, הכוח של סמלים ותפקידה של המדינה כמי שמגנה על אזרחיה מפני הסיכונים של הכלכלה, מצטרפים לתמונה אחת.
מאחורי השאלה ההיסטורית מסתתרת שאלה שנוגעת לכל מי שחי בדמוקרטיה: מה קורה כאשר השווקים פועלים בקנה מידה עולמי והבחירות נערכות בקנה מידה לאומי?
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
בעשור או שניים האחרונים הלאומיות באירופה לא דעכה אלא התחדשה בעוצמה, וכיום היא חזקה כנראה מכפי שהייתה בכל עת מאז 1945. עד כה היא הובילה למלחמה רק ביוגוסלביה לשעבר ובאוקראינה, אך היא עלולה לאיים על השלום גם במקומות אחרים, ולכן חשוב להבין את הסיבות להתחדשותה.
מלחמת העולם השנייה הראתה עד כמה עמי אירופה מסוגלים לטבוח זה בזה בשם לאומיות שלמה ובלעדית. אחד הגורמים לה היה תגובה לאומנית לקריסת מערכות הסחר הבין־לאומיות בשנות...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,445 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אומה, אירופה, אמון, אמון חברתי, אתניות, ברית פיסקלית, גישה אתנו-סמלית, גלובליזציה, דמוקרטיה, דת, האיחוד האירופי, האירו, הבנק העולמי, הגירה, הקהילה הכלכלית האירופית, התחדשות הלאומיות, זהות אתנית, זיכרון היסטורי, יוון, כלכלה עולמית, לאומיות, לאומיות ודת, מדינת לאום, מדינת רווחה, מוסדות בין-לאומיים, מיתוסים, מערכות סמליות, משבר האירו, משבר כלכלי, ניהול סיכונים, סיכון, סמלים, קפיטליזם, קרן המטבע הבין-לאומית, רוסיה, שווקים, תרבות המונים
🔖סיכומים נוספים בתחום: היסטוריה, מדעי המדינה, סוציולוגיה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: תרבות פוליטית ביחסים בינלאומיים
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת בר-אילן
