סיכום בעברית של המאמר: Social Entrepreneurship: Why We Don’t Need a New Theory and How We Move Forward From Here

סיכום בעברית בהיקף 1,406 מילים של המאמר:

Dacin, P. A., Dacin, M. T., & Matear, M. (2010). Social entrepreneurship: Why we don’t need a new theory and how we move forward from here. Academy of Management Perspectives, 24(3), 37–57. https://doi.org/10.5465/amp.2010.52842950

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

יזמות חברתית: מדוע איננו זקוקים לתיאוריה חדשה וכיצד מתקדמים מכאן

מה הופך יזמות ליזמות חברתית? השאלה נשמעת פשוטה, אך מי שמנסה לענות עליה נתקל במבוך של הגדרות. בעשורים האחרונים נאספו עשרות ניסוחים, ולכל אחד מהם יש תומכים ומבקרים. יש הרואים ביזמות חברתית פעילות של גופים ממשלתיים וארגונים ללא כוונת רווח הפועלים לפי עקרונות עסקיים. אחרים רואים בה עסקים רגילים המקיימים אחריות תאגידית, ויש המצמצמים אותה למיזמים בני קיימא כלכלית שמייצרים ערך חברתי. ההגדרות נבדלות במוקד שלהן: מאפייני היזם, מגזר הפעילות, תהליכים ומשאבים, או משימה ותוצאות. התוצאה היא בלבול מושגי שמקשה על חוקרים מתחומים שונים לדבר זה עם זה.

על רקע זה צמחה בשנים האחרונות שאיפה להפוך את התחום לגוף תיאורטי עצמאי. מחברי המאמר שואלים אם זו הדרך הנכונה, ומה בעצם ייחודי ביזמות חברתית. הם בודקים גם אילו כיווני מחקר נפתחים בפני התחום, ואם הוא נבדל דיו מצורות יזמות מוכרות כדי להצדיק תיאוריה משלו.

כדי לבחון זאת הם מציבים את היזמות החברתית לצד שלוש צורות אחרות, הקונבנציונלית, המוסדית והתרבותית, ומשווים ביניהן לפי אותם ממדים שמבדילים בין ההגדרות. הם מסתמכים על מקרים מגוונים: מרפאת העיניים ארווינד בהודו, בנק גרמין והמיקרו-הלוואות, חברת הביגוד פטגוניה, קודאק, ארגון DROKPA בטיבט והקמת חשמול כפרי זול בברזיל. לאחר מכן הם עוברים לשלושה נושאים שבהם לדעתם אפשר לקדם מחקר. הראשון הוא משאבים: איך מתייחסים למשאבים חיצוניים, ומה תפקידם של משאבים יחסיים, תרבותיים ומוסדיים. השני הוא המתחים בבסיס השינוי החברתי וההתנגדות שהוא מעורר. השלישי הוא כישלון יזמי, נושא שהספרות החברתית, העמוסה בסיפורי הצלחה, כמעט אינה עוסקת בו.

בין השאלות שעולות מכאן: מה קורה כשהמשימה החברתית משמשת גם מקור לגיטימציה וגם משאב? איך מודדים הצלחה חברתית כשהמשימה מושגת בלי רווח? ומה אפשר ללמוד כשההתמקדות היא רק במיזמים ששרדו ופרחו?

טעימה מתוך הסיכום

מבוא: שאלת הייחודיות של יזמות חברתית

יזמות חברתית היא תחום עניין החוצה דיסציפלינות ומאתגר הנחות מסורתיות על התפתחות כלכלית ועסקית. יש הטוענים שהיא חורגת מתחומי המחקר היזמי, התנועות החברתיות וניהול הארגונים ללא כוונת רווח. המחברים בוחנים מה ייחודי בה ואילו כיווני מחקר נפתחים בפני התחום. לטענתם, המאמצים האחרונים להגדיר אותה כתחום תיאורטי עצמאי מטשטשים את הפוטנציאל שבהתייחסות אליה כהקשר רחב. המסקנה היא שאין צורך בתיאוריה חדשה. היזמות...

להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,406 מילים