סיכום בעברית בהיקף 1,450 מילים של המאמר:
Peredo, A. M., & McLean, M. (2006). Social entrepreneurship: A critical review of the concept. Journal of World Business, 41(1), 56–65. https://doi.org/10.1016/j.jwb.2005.10.007
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
יזמות חברתית: סקירה ביקורתית של המושג
במונח "יזמות חברתית" משתמשים כיום בבתי ספר לניהול, בכנסים, בכתבי עת ובעמותות. אבל אין הסכמה על משמעותו. יש הרואים בו יישום של שיטות עסקיות בארגונים ללא כוונת רווח, ויש הרואים בו גישה שונה מהיסוד לעשיית טוב, דרך חדשנית לענות על צרכים חברתיים מורכבים בתקופה של צמצום במימון ציבורי.
לפי המאמר, ההבהרה חשובה משלוש סיבות מעשיות. ייתכן שיש להעריך יזמות חברתית במדדים שונים מאלה של יזמות רגילה. ייתכן שהיא מצדיקה תמיכה במדיניות ובחקיקה. וייתכן שהיא דורשת שילוב אחר של כישורי ניהול. המאמר אינו מכריע בשאלות אלה. הוא מבקש להניח את התשתית שנדרשת לדיון בהן, כלומר לענות על השאלה מהי יזמות חברתית.
הוא מתחיל בבדיקה תיאורית של השימוש הרווח במושג, בספרות המחקרית וגם בשיח הפחות מוקפד, ושואל שתי שאלות נפרדות. מה הופך את התופעה ל"יזמית"? הטווח רחב: מבעל עסק קטן שנוטל סיכון, דרך מי שמשאיל שיטות מעולם השוק, ועד דמות היזם בכתבי קנטילון, סיי, שומפטר ודרוקר, ובדגמים שבנו על כך Dees ו-Mort, Weerawardena ו-Carnegie. והאם דגמים כאלה מתארים יזמים חברתיים או רק את הראויים לשבח ביניהם? ומה הופך אותה ל"חברתית"? האם המטרה החברתית צריכה להיות היחידה, ואם כן, האם המיזם חייב להיות ארגון ללא כוונת רווח, או שיש מקום גם למטרות אחרות ולהכנסה מוצרית?
כדי לבחון זאת המאמר עובר על מקרים מוכרים שמטשטשים גבולות. בהם בנק גרמין ו-BRAC בבנגלדש, המגזין The Big Issue, Newman's Own ו-Ben & Jerry's, וגם "מיתוג סיבתי" של חברות גדולות. עוד מקרה הוא של מיזם טיפול ביתי שהוקם כארגון ללא כוונת רווח והפך לחברה רווחית.
אחרי הסקירה בא שלב ביקורתי ומסנתז. הוא מבקש להישאר גמיש כלפי השפה הטבעית, אך להימנע משימושים שהופכים את המושג ללא מבחין. המאמר מניח ש"מפעל חברתי" כפעילות שקול ליזמות חברתית, ומשאיר את היחס בין יזמות חברתית לבין ארגונים הנקראים מפעלים חברתיים ברמה אינטואיטיבית.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
מושג היזמות החברתית השתרש בעולם העסקים: הוא נלמד בבתי ספר מובילים לניהול, נדון בכנסים ובכתבי עת, ויש לו עמותות ואתרים משלו. עם זאת, לא ברור מהו בדיוק. יש הרואים בו יישום של שיטות עסקיות נכונות בארגונים ללא כוונת רווח, ויש הרואים בו גישה שונה מהיסוד לעשיית טוב, גישה חדשנית למענה על צרכים חברתיים מורכבים בתקופה של צמצום במימון ציבורי. הבהרת המושג חיונית משלוש סיבות מעשיות: ייתכן שיש להעריך יזמות חברתית במדדים שונים מאלה של יזמות...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,450 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אחריות תאגידית, ארגונים היברידיים, ארגונים ללא כוונת רווח, ג'ון גרגורי דיז, הגדרת מושגים, הכנסה מוצרית, זיהוי הזדמנויות, חדשנות, חדשנות חברתית, יזם חברתי, יזמות, יזמות חברתית, מגזר שלישי, מדיניות חברתית, מטרות חברתיות, מיתוג סיבתי, מנהל עסקים, מפעל חברתי, נטילת סיכון, ניהול, סקירה ביקורתית, עסקים רווחיים, ערך חברתי, שורת תחתית כפולה, תושייה
🔖סיכומים נוספים בתחום: מדיניות חברתית, מנהל עסקים