סיכום בעברית של המאמר: Perception of ethical climate and its relationship to nurses' demographic characteristics and job satisfaction

תפיסת האקלים האתי וקשריה למאפיינים הדמוגרפיים של אחיות ולשביעות רצונן בעבודה

אחות במחלקה פנימית מקבלת במהלך משמרת אחת עשרות החלטות קטנות שיש להן ממד מוסרי: למי להקדיש זמן כשהמחלקה עמוסה, איך לשמור על פרטיות של מטופל במסדרון צפוף, מתי להתעקש מול רופא ומתי לוותר. בכל מחלקה מתגבשת, בדרך כלל בלי שמישהו ניסח אותה במפורש, תחושה משותפת של מה נחשב כאן התנהגות נכונה: האם דואגים קודם כול זה לזה ולמטופלים, האם נצמדים לנהלים, האם כל אחד מחליט לפי מצפונו, או שמא מה שקובע בפועל הוא האינטרס של המוסד ושל העובדים עצמם. התחושה המשותפת הזאת נקראת אקלים אתי.

בתקופה שבה מערכות בריאות בעולם ובישראל מתמודדות עם מחסור באחיות ועם עזיבה של אנשי מקצוע מנוסים, השאלה מה גורם לאחיות להישאר ולחוש סיפוק בעבודתן היא שאלה מעשית מאוד. שכר, תנאים ויחסים עם הממונים נחקרו רבות, אבל לאקלים האתי של המחלקה ניתנה תשומת לב מועטה, ובקרב אחיות בישראל הוא לא נבדק כלל.

המאמר בוחן כיצד אחיות תופסות את האקלים האתי במחלקה שלהן, הן כפי שהוא בפועל והן כפי שהיו רוצות שיהיה. הוא שואל אם מגדר, השכלה וותק משפיעים על סוג האקלים שאחיות מעדיפות, אם הפער בין המצוי לרצוי קשור לשביעות הרצון שלהן, ואילו סוגי אקלים קשורים להיבטים שונים של שביעות הרצון, משכר וקידום ועד היחסים בצוות והתאמת הערכים.

לשם כך מילאו 95 אחיות ואחים משש מחלקות פנימיות בבית חולים כללי גדול במרכז הארץ שאלון בן שלושה חלקים. בחלק הראשון דירגו כל אחד מ־22 היגדים על המחלקה פעמיים, פעם כפי שהדברים מתנהלים ופעם כפי שהיו רוצים שיתנהלו, על פי מודל המבחין בין חמישה סוגי אקלים: אכפתיות, שירות למטופל, עצמאות, כללים וקודים, ואקלים אינסטרומנטלי המכוון לתועלת עצמית. בחלקים האחרים נמדדו שישה היבטים של שביעות רצון בעבודה ומאפיינים דמוגרפיים. כך אפשר לבחון לא רק מה אחיות חושבות על המחלקה שלהן, אלא גם מה הן מצפות ממנה, ואם יש לכך קשר לסיפוק שהן שואבות מהעבודה.