סיכום בעברית בהיקף 1,321 מילים של המאמר:
Dwivedi, A., & Weerawardena, J. (2018). Conceptualizing and operationalizing the social entrepreneurship construct. Journal of Business Research, 86, 32–40. https://doi.org/10.1016/j.jbusres.2018.01.053
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
הגדרה ומדידה של מושג היזמות החברתית
מה הופך ארגון ליזמי? בעולם העסקי התשובה מוכרת: חדשנות, יוזמה ונכונות לקחת סיכונים. אבל כשמדובר בעמותה שמטפלת בבעיות חברתיות, התמונה מסתבכת. ארגון כזה אינו יכול לסכן את כספי התרומות כמו סטארט-אפ, ואין לו בעלי מניות שמצפים לרווחים. ועדיין, יש ארגונים חברתיים שמצליחים להמציא פתרונות חדשים ולהתמודד עם סביבה תובענית ולא יציבה. מה מבדיל אותם משאר הארגונים?
תחום היזמות החברתית צומח במהירות, אך הוא נותר מעורפל. המושג רחב כל כך שכמעט כל פעילות שיוצרת ערך חברתי יכולה להיכנס אליו. התחום נמצא בשלב טרום פרדיגמטי: רוב המחקרים נשענים על סיפורי הצלחה של יזמים בודדים, והמחקר הכמותי המסביר מועט. בלי כלי מדידה קשה לשאול שאלות בסיסיות. למשל, האם אפשר ללמד ארגון לפעול ביזמות, או שזו תכונה שיש לאנשים מסוימים מלידה?
המאמר מנסה לגשר על הפער ומציע מדד של אוריינטציה של יזמות חברתית (SEO). המדד רואה ביזמות עמדה אסטרטגית של הארגון כולו, כלומר דרך התנהלות ולא תכונת אישיות. הוא מבוסס על מחקרים איכותניים עם יזמים חברתיים ועל תיאוריית האפקטואציה, שמתארת יזמים הפועלים בסביבה דלה במשאבים. הם ממקסמים את האמצעים שבידיהם, ויעדיהם מתפתחים תוך כדי תנועה. התיאוריה מתאימה להקשר של ארגונים חברתיים, שמקורות המימון שלהם לא ודאיים והגישה שלהם להון מוגבלת. המדד נבנה משישה ממדים אפשריים: חדשנות, פרואקטיביות, ניהול סיכונים, אפקטואליות, משימה חברתית וקיימות. השאלה היא אילו מהם באמת שייכים למושג, והאם הם מבטאים יחד נטייה התנהגותית אחת.
כדי לבחון זאת נערך סקר מקוון בקרב 507 בכירים בארגונים ללא כוונת רווח בארצות הברית, בהם מנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלי מחלקות. הארגונים גדולים ומבוססים, ומחציתם כמעט פועלת בתחומי הבריאות והרווחה. השאלון נבנה משילוב של ניסוחים מהספרות ומהמחקר האיכותני. מתוך מאגר של 31 פריטים נותרו 26 אחרי בדיקת שופטים מומחים, וכמה שלבי ניסוי מקדים עם עשרות בכירים. אחר כך נבדקו מהימנות הסולמות, התוקף המבחין בין הממדים ואיומים אפשריים כמו הטיית שיטה משותפת. בנוסף הושוו מודלים חלופיים כדי לברר איזה מבנה מתאים ביותר לנתונים.
השלב האחרון בחן אם המדד קשור לתוצר שאמור לנבוא. החוקרים בחרו בחדשנות חברתית, כלומר יצירה ויישום של רעיונות חדשים למוצרים ולשירותים שמטפלים בבעיות חברתיות. היא נמדדה לפי סוג (מוצר או שירות) ולפי מידה (מצטברת עד רדיקלית). במודל נבדקו גם גיל הארגון וגודלו, המורכבות של סביבתו והתמיכה המוסדית שהוא מקבל.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
ההכרה בתרומתם של ארגונים בעלי מטרה חברתית (SPOs) לרווחה הכלכלית והחברתית מגבירה את העניין האקדמי והמעשי ביזמות חברתית. התחום סובל מעמימות הגדרתית, כי המושג כולל כל פעילות שיש בה יצירת ערך חברתי. הוא נמצא בשלב טרום פרדיגמטי: מתודולוגיות פשוטות, הסתמכות על סיפורי הצלחה של יזמים חברתיים, וחוסר בנתונים חדשים ובמחקר כמותי מסביר. הספרות ממליצה להיעזר בתיאוריות מתחומי הניהול והיזמות, אך יש להתאימן להקשר, משום שיזמות חברתית שונה מהותית...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,321 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אוריינטציה יזמית, אוריינטציה של יזמות חברתית, אחריות תאגידית, אסטרטגיה ארגונית, אפקטואציה, ארגונים בעלי מטרה חברתית, ארגונים חברתיים, ארגונים ללא מטרות רווח, דינמיות סביבתית, חדשנות, חדשנות חברתית, יזמות, יזמות חברתית, יצירת ערך חברתי, כלי מדידה, מחקר כמותי, מידול משוואות מבנה, משאבים מוגבלים, משימה חברתית, נטילת סיכונים, ניהול, ניהול סיכונים, ניתוח גורמים מאשש, סקר מקוון, פיתוח סולם מדידה, פרואקטיביות, קיימות, שותפויות בין ארגוניות, תוקף נומולוגי, תיאוריית האפקטואציה, תמיכה מוסדית
🔖סיכומים נוספים בתחום: מדיניות חברתית, מנהל עסקים