סיכום בעברית בהיקף 1,240 מילים של המאמר:
Gardiner, R. A. (2015). Authentic leadership. In Gender, authenticity and leadership (pp. 10–38). Palgrave Macmillan UK. https://doi.org/10.1057/9781137460455_2
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
מנהיגות אותנטית
בעשורים האחרונים הפכה "אותנטיות" לאחת המילים החמות בעולם הארגונים. הרעיון עלה בעקבות שערוריות אתיות בעולם התאגידי, והדרישה הייתה למנהיגים אחראים מוסרית, בעלי תחושת ייעוד, שנאמנים לערכי הליבה שלהם ואינם מעתיקים אחרים. הרעיון נשמע כמעט מובן מאליו: מי היה רוצה להיות מנוהל בידי אדם מזויף? ובכל זאת כדאי לשאול מה בעצם אנחנו מבקשים כשאנחנו דורשים ממנהיגים להיות "הם עצמם".
מחקר המנהיגות האותנטית נותן לדרישה הזו מסגרת מסודרת. לפי הגישה הדומיננטית בו, המנהיג האותנטי מתאפיין בארבעה ממדים: מודעות עצמית, עיבוד מאוזן של מידע, שקיפות יחסית ונקודת מבט מוסרית פנימית. לצדם באים ביטחון, תקווה, אופטימיות וחוסן. התכונות האלה נמדדות בשאלון ונקשרות למורל גבוה, ליעילות העובדים ולשורה התחתונה. כאן עולות כמה שאלות. האם ידיעה עצמית של המנהיג היא באמת הבסיס הנכון ליצירת סביבה בעלת משמעות? האם אפשר ללמד אותנטיות בהכשרה? ומה קורה לאנשים שהדרך שלהם להופיע בעולם שונה מהתבנית המקובלת, בגלל מגדר, גזע, נטייה מינית או תרבות?
כדי לבחון את השאלות האלה הפרק פונה להגותה של חנה ארנדט. ארנדט עסקה באופן שבו בני אדם נחשפים זה לזה דרך מעשה ודיבור, ובשני מושגים מרכזיים: ייחודיות, כלומר מי שהאדם הוא ומקומו החברתי, וריבוּיוּת, כלומר קיומנו בעולם של אחרים. המחברים מציבים את הספרות על מנהיגות אותנטית מול המושגים האלה, ובודקים אילו הנחות עומדות בבסיסה, מה היא מדגישה ומה היא משאירה בצל. הם בוחנים כיצד היא מתייחסת ליעילות ולאתיקה, וחוזרים ל"בעיית היטלר": האם מנהיג יכול להיות יעיל בלי להיות אתי? הם מעיינים גם במושג החזון, בכריזמה, בסמכות ובבירוקרטיה, במקומן של המנהיגות המשרתת והמנהיגות הטרנספורמציונית בתחום, ובהכשרת מנהיגים, כולל מחקר שוויצרי על מנהלים שעברו הכשרה כזו.
השאלה שמלווה את כל זה פשוטה לכאורה: האם עולם של מנהיגים אותנטיים הוא בהכרח עולם טוב יותר, ומה אומרת הדרישה הזו על התקופה שבה אנחנו חיים?
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
הפרק בוחן את התפיסות המרכזיות של מחקר המנהיגות האותנטית ומעמיד אותן מול הגותה של חנה ארנדט. הטענה המרכזית היא שהספרות הקיימת נוטה להעניק עדיפות לידיעה העצמית של המנהיג, וכך עלולה לדכא ריבוי נקודות מבט ולפגוע ביצירתה של סביבה בעלת משמעות. החשיבה עם ארנדט משלימה את הספרות משום שהיא מפנה את תשומת הלב לשוויון ולשוני. שני מושגים מרכזיים בה הם ייחודיות, כלומר תכונותיו של אדם ומקומו החברתי, וריבוּיוּת, כלומר קיומנו בעולם של אחרים. האדם...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,240 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אותנטיות, אי-שוויון, אתיקה, בירוקרטיה, הכשרת מנהיגים, הִסגרה, הצטלבות זהויות, התאמה חברתית, זהות, חִברות מגדרית, חזון, חנה ארנדט, חשיבה קבוצתית, ידיעה עצמית, יחסי כוח, ייחודיות, יעילות ארגונית, כריזמה, מגדר, מנהיגות, מנהיגות אותנטית, מנהיגות אתית, מנהיגות טרנספורמציונית, מנהיגות משרתת, מרטין היידגר, סמכות, פילוסופיה פוליטית, פלורליזם, פעולה ודיבור, קונפורמיות, ריבוּיוּת
🔖סיכומים נוספים בתחום: ייעוץ ארגוני, מנהל עסקים, פילוסופיה
