מתקני כליאה ירוקים: לקחים ממחקרי מקרה על קיימות בבתי סוהר

מבוא: היקף הכליאה העולמי והצורך בקיימות

יותר מ-11.05 מיליון בני אדם נמצאים כיום בכליאה ברחבי העולם, כאשר החלק הגדול ביותר שוכן בארצות הברית – למעלה מ-2.2 מיליון אנשים. חמש המדינות עם אוכלוסיות הכלואים הגדולות בעולם הן ארצות הברית, סין, ברזיל, רוסיה והודו. באוסטרליה, למשל, בני העמים הראשונים מהווים 36% מאוכלוסיית הכלואים לעומת 3% בלבד מהאוכלוסייה הכללית, תופעה שהוועדה האוסטרלית לזכויות אדם מכנה "האוכלוסייה הכלואה ביותר בעולם". עבור קהילות שזהותן התרבותית מושתתת על קשר לאדמה, לסביבות כליאה ירוקות ורגישות תרבותית משמעות מיוחדת לרווחה ולשיקום.

בתי סוהר, כמו מוסדות אחרים, צורכים כמויות ניכרות של אנרגיה ומשאבים ומייצרים פסולת רבה, תוך הסתמכות על תשתיות מיושנות ומערכות ניהול פסולת בלתי יעילות. אימוץ פרקטיקות בנות קיימא יכול לצמצם משמעותית את הבעיות הללו ולתרום ליעדי קיימות לאומיים ובין-לאומיים. הצורך בכך נובע מהזיהוי הגובר של הקשר בין הידרדרות סביבתית לסוגיות חברתיות-כלכליות המובילות לפשיעה, כמו עוני וחוסר הזדמנויות, ומהציפייה הגוברת שמוסדות, כולל בתי סוהר, יתרמו ליעדים סביבתיים ויעניקו לאסירים כישורים ותחושת אחריות כלפי הקהילה והסביבה.

מתודולוגיה: סקירת ספרות ומקרי בוחן

הבנת התיאוריה והפרקטיקה של בתי סוהר ירוקים מבוססת על שילוב של סקירת ספרות שיטתית ומקרי בוחן מעמיקים. בשלב הראשון נסרק מאגר המידע סקופוס באמצעות צירוף מילות החיפוש "Sustainability" AND "Prison", שהניב 143 מאמרים; לאחר סינון כותרות ותקצירים נותר פורטפוליו של 32 מאמרים שעסקו ישירות ביוזמות קיימות במתקני כליאה. לצד הספרות האקדמית שולבו גם דוחות מדיניות וספרות אפורה, החיוניים להצגת התפתחויות עדכניות שלרוב אינן מיוצגות דיין בפרסומים אקדמיים. בשלב השני נבחרו מקרי בוחן שיישמו פרקטיקות סביבתיות חדשניות, לפי יישום מוכח, זמינות תיעוד ומגוון פרקטיקות בתחומים סביבתיים, חינוכיים ותשתיתיים, מארצות הברית ואירופה – אזורים שבהם יוזמות אלה פותחו, תועדו והוערכו באופן נרחב יותר.

איכות סביבתית, ניהול פסולת וצדק סביבתי

מחקרים על שטחים ירוקים, איכות אוויר ותאורה טבעית מצביעים על השפעה חיובית של סביבות בריאות יותר בתוך בתי סוהר ובסביבתם על הבריאות הפיזית והנפשית של הכלואים. מחקר שבחן בתי סוהר באנגליה ובוויילס מצא כי רמות גבוהות יותר של שטח ירוק ברדיוס של 500 מטרים מהמתקן נקשרו באופן מובהק לירידה במקרי פגיעה עצמית ואלימות, גם לאחר בקרה על גודל בית הסוהר וצפיפותו. ניהול פסולת לקוי מחריף בעיות סביבתיות ובריאותיות עבור אסירים וקהילות סמוכות: קרבתו של בית סוהר באזור קמפניה באיטליה למטמנות גורמת לזיהום אוויר ומים, ומחקר שבחן בתי סוהר באוקלהומה מצא כי באזורים שבהם ממוקמים בתי סוהר יש שחרור גבוה יותר של חומרים רעילים, ממצא המצביע על צורך בהערכות סביבתיות בבחירת אתרים חדשים. עם זאת, תוכניות מיחזור בהובלת אסירים בארצות הברית ומודל כלכלה מעגלית בתאילנד, שבו חומרי פסולת מיצרנים ומאתרי בנייה סמוכים משמשים לשיפור תשתיות המתקן, מדגימים דרכים מעשיות לצמצום הטביעה האקולוגית.

יעילות אנרגטית, תשתיות ושימור מים

מתקני כליאה נוטים להיות עתירי אנרגיה ומסתמכים על מערכות מיושנות התורמות לעלויות תפעול גבוהות ולפגיעה סביבתית. שדרוג לתאורה חסכונית, שילוב אנרגיה מתחדשת כמו פאנלים סולריים, ומערכות בניין חכם המנטרות ומייעלות את צריכת האנרגיה מפחיתים עלויות ויוצרים סביבה בריאה יותר; תאורה טבעית ואוורור משופר משפרים אף הם את רווחת השוהים. מקרי בוחן מנורווגיה מדגימים כיצד בנייה מודולרית וסטנדרטית מצמצמת פסולת חומרים וממטבת יעילות משאבים. גם שימור מים מהווה תחום מרכזי: מתקנים רבים מסתמכים על מערכות מים מרכזיות שאינן מנוטרות דיין לדליפות, וההשקעה באסלות בעלות שטיפה נמוכה, השקיה חסכונית, שדרוג תשתיות ואיסוף מי גשמים מצמצמת את צריכת המים ומטפחת תרבות של שימור בקרב אסירים וצוות כאחד.

ייצור מזון בר-קיימא, חינוך סביבתי ואמנות בכליאה

ייצור מזון בר-קיימא מהווה תחום חדשני נוסף: תוכניות גינון קהילתי וגידול ירקות מצמצמות את הטביעה הפחמנית של שרשרת אספקת המזון ומעניקות לאסירים הזדמנויות חינוכיות וטיפוליות. חקלאות בסביבה מבוקרת, המייעלת ניצול מים ואנרגיה, מקדמת עצמאות תזונתית, מפחיתה עלויות תפעול ומשפרת את התוצרת והבריאות של השוהים. יוזמות חקלאות אקולוגית דומות צמצמו פסולת מזון, ותוכניות גינון נוי הראו יתרונות טיפוליים – חיזוק אמפתיה, תחושת לכידות, התחברות מחודשת לטבע, ותרומה להימנעות מחזרה לפשיעה. כשפעילויות אלה מקושרות לקהילות המקומיות, נמצא קשר לתחושת חיבור חזקה יותר לקהילה. חינוך והכשרה בפרקטיקות קיימא הם מרכיב מרכזי ביוזמות רבות, כמו מיזם הגנן הראשי בבריטניה, המשלב חינוך סביבתי עם הכשרה מקצועית לשילוב מחדש בשוק העבודה, ורשת פרויקט הקיימות בבתי הסוהר בארצות הברית, המציעה קורסים במדעי הקיימות ומעורבות בשיקום בתי גידול ושימור מינים. אמנות בהשראת הטבע בבתי סוהר מציעה יתרונות טיפוליים משמעותיים גם בהיעדר מגע חושי ישיר עם הטבע, ובפרט עבור אסירים ילידים, שעבורם פרקטיקות יצירה כאלה מהוות ביטוי עצמי וריפוי בעלי תהודה תרבותית, המאפשרים התחברות סמלית לאדמה, לטבע ולקהילה.

ביקורת ומתח בין קיימות לענישה

לצד היתרונות הברורים, פרקטיקות הקיימות בבתי סוהר נחשבות לתת-מנוצלות, בעיקר בשל מגבלות תשתיתיות ומימוניות. חוקרים מזהירים מפני הלבנה ירוקה, שבה יוזמות קיימות משמשות בעיקר לצמצום עלויות או לשיפור תדמית מוסדית ולא להשגת תוצאות משמעותיות, ואף עלולות להסתיר סוגיות מערכתיות עמוקות יותר כגון כליאת המונים ולדחוק לשוליים את הצורך בצמצום כליאה. שילוב אמיתי של קיימות מחייב התייחסות לאתגרים מערכתיים רחבים יותר, כגון מעגלי הכליאה הפוגעים בקהילות מוחלשות, ואימוץ גישה שיקומית ולא ענישתית, המושתתת על הממדים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים כאחד.

מסגרת תיאורטית: חמישה תחומי פעולה

ניתן לארגן את יוזמות הקיימות בבתי סוהר במסגרת תיאורטית הכוללת חמישה תחומים גומלים, מבלי להציע מודל נורמטיבי אחיד:

• חינוך לקיימות – תוכניות הכשרה, סדנאות, פרויקטים מעשיים ומעורבות קהילתית.
• תשתית בת-קיימא – חומרי בנייה ידידותיים לסביבה, יעילות תרמית, תאורה טבעית ושטחים ירוקים.
• שימור מים – איסוף ומחזור מים, צמצום צריכה ושיפור טיפול ואיכות המים.
• יעילות אנרגטית – ייצור אנרגיה בת-קיימא, צמצום צריכת אנרגיה ומערכות ניטור ואופטימיזציה.
• ניהול פסולת – מיחזור ושימוש חוזר, צמצום ייצור פסולת וקומפוסטציה.

יוזמות אלה מקדמות שיפור סביבתי ויכולות להוביל גם לשיפור ברווחת אסירים וצוות ובבריאותם הנפשית. במקביל, מחסור במימון, הלבנה ירוקה, התנגדות לשינוי וחששות ביטחוניים פועלים כמעצורים משמעותיים, ומזכירים שקידום קיימות בבתי סוהר דורש גם התאמה לאסטרטגיות של צמצום כליאה.

מקרי בוחן: וושינגטון, אירופה ובריטניה

פרויקט הקיימות בבתי הסוהר במדינת וושינגטון משלב אסירים, המיוצגים לרוב בחסר בשיח המדעי וביוזמות קיימות, בפעילויות בשיתוף גופים כמו גני חיות וארגוני שימור: אסירים השתתפו בתוכניות מיחזור, גידלו צמחי ערבה, בנו תיבות קינון לציפורים ואף גידלו מינים בסכנת הכחדה כמו הצפרדע המנוקדת של אורגון. שימור המים כלל מערכות איסוף מי גשמים ואסלות בעלות שטיפה נמוכה, ואילו הקיימות האנרגטית קודמה באמצעות חברת שירותי אנרגיה ומכסחות חסכוניות בדלק. ניהול המשאבים התמקד במיחזור וקומפוסטציה, כולל מיון פסולת ללא הטמנה. הפרויקט תרם לשיפור רווחת האסירים, לצמצום בטלה ואלימות ולתרומות לקהילה, כאשר כישורים שנרכשו הוכרו בתעודות שהגדילו את סיכויי התעסוקה לאחר השחרור.

פרס האנרגיה בת-הקיימא האירופי לבתי סוהר התמודד עם אתגרי קיימות הנובעים מתשתיות מיושנות, צריכת אנרגיה גבוהה ותעדוף ניהול ממוקד ביטחון. הפרויקט גיבש מסגרת בת שלוש גישות משלימות: שיפור ניהולי הכולל מדיניות אנרגטית מוסדית ומערכות ניטור; חינוך והכשרה באמצעות קורסי קיימות חובה לצוות ולאסירים; ומעורבות קהילתית הכוללת ייעוץ בחיסכון באנרגיה ופיתוח כישורים תעסוקתיים לשילוב מחדש בחברה לאחר השחרור. הפרויקט הדגים כי קיימות משמעותית בבתי סוהר אינה מושגת רק באמצעות שדרוגים טכניים אלא מחייבת שינוי בתרבות ובפרקטיקות המוסדיות.

היוזמה לבתי סוהר ירוקים בבריטניה, שהוקמה בשנת 2019 בבית הסוהר של הוד מלכותה בבריסטול בשיתוף קרן המזון בר-הקיימא, מבקשת לחזק אוריינות אקולוגית, לצמצם פסולת מזון ולחבר מחדש אסירים לעולם הטבעי. בליבת התוכנית התערבויות גינון וחינוך המאפשרות גידול ירקות, קומפוסטציה והכנת מזון מתוצרת הגינה, לצד שיעורי בישול וסדנאות בנושאי קיימות ותזונה, וכן גידול בעלי חיים וגידול דבורים ועיצוב חללי פנים באמצעות צמחייה ותאורה טבעית. דוחות הערכה מצביעים על שיפור ברווחת האסירים, ירידה באירועים התנהגותיים והתגברות מעורבות הצוות, ופיתוח שטחים ירוקים הנטועים במיני צמחייה מקומיים ידידותיים לחרקי האבקה. התוכנית מציעה גם הכשרה מוסמכת בניהול קרקע בר-קיימא ובגינון, כישורים הישימים בתעסוקה מחוץ לכותלי הכלא.

אתגרים מבניים: מזון וזהות תרבותית ילידית

המזון מהווה ממד חשוב המקשה על שינוי בר-קיימא, שכן הוא מרכזי לרווחה הפיזית, הנפשית והרגשית ובעל משמעות תרבותית וחברתית עמוקה. שעות הארוחות משמשות עוגני זמן וחברה קריטיים בשגרת הכליאה המונוטונית, אך הסביבה התזונתית המוסדרת מאוד שוללת מהאסירים אוטונומיה על בחירותיהם, גודל המנות ולוחות הזמנים, פגיעה החותרת תחת בריאותם והערכתם העצמית ומחריפה תסכול וחרדה. שיפור פרקטיקות המזון עשוי לחזק את בריאות האסירים וכבודם. חסם מערכתי נוסף נוגע לייצוג היתר של אוכלוסיות ילידים בבתי סוהר ברחבי העולם, כפי שממחיש המקרה האוסטרלי, כאשר זהותן התרבותית נדחקת בתוך פרדיגמות כליאה דומיננטיות, עם התאמה מוסדית מוגבלת להשקפות עולם, רשתות קרבה ופרקטיקות רוחניות ילידיות. הזנחה זו תורמת לניתוק תרבותי ולפגיעה פסיכולוגית, ומהווה החמצה של הזדמנות לרתום זיקות מתועדות בין קוסמולוגיות ילידיות לבין קיימות אקולוגית לטובת כליאה ירוקה ושוויונית יותר.

מסקנות

עם חציית אוכלוסיית הכלואים העולמית את רף 11 מיליון בני אדם וצריכת המשאבים העצומה של מתקני כליאה, קיימות סביבתית בבתי סוהר מתגלה כתחום קריטי אך לא די חקור. שילוב פרקטיקות בנות קיימא בניהול בתי סוהר עשוי להניב הפחתת עלויות תפעול, שיפור רווחת האסירים וחיזוק האחריות הסביבתית – באמצעות תשתית ירוקה, מיחזור בהובלת אסירים, חינוך גינון וחקלאות בסביבה מבוקרת. עם זאת, נותרים אתגרים: מגבלות מימון ותשתית, התנגדות מוסדית וסיכון של הלבנה ירוקה, שבה תוכניות קיימות משרתות בעיקר צמצום עלויות ומיתוג. קיימות בבתי סוהר צריכה להיות מעוגנת בגישה של צמצום כליאה ושיקום, וקידומה מחייב שיתוף פעולה בין-תחומי בין מדעני סביבה, קרימינולוגים, קובעי מדיניות ומנהלי מתקני כליאה.

מקור

Leal Filho, W., Rocha Junior, V., Dinis, M. A. P., Luetz, J., Aver, G., & Guerra, J. B. S. de A. (2026). Green correction facilities: Lessons from case studies in sustainability in prisons. Cities, 168, Article 106523.