פיגועי התאבדות

פיגועי התאבדות (Suicide Attacks) הם מתקפות שבהן מות המבצע הוא תנאי לביצוע הפעולה. מבחינה טקטית הם מאפשרים דיוק, גמישות והיעדר צורך במסלול נסיגה, ומייצרים הד ציבורי רחב, ומבחינה חברתית הם כרוכים במערכת שלמה של הכנה, הנצחה ולגיטימציה הנבנית סביב המבצע. ברוב המקרים הם מבוצעים בידי ארגונים ולא ביוזמה פרטית, ולכן מקובל לנתח אותם כהחלטה אסטרטגית של קבוצה ולא רק כמעשה אישי.

מאמרים אקדמיים על פיגועי התאבדות עוסקים בשאלה מדוע ארגונים בוחרים בטקטיקה זו ובאילו תנאים היא נפוצה יותר. חלק מן המחקר בוחן את פרופיל המבצעים ואת תהליכי הגיוס, ומבקר הסברים המייחסים אותם לפתולוגיה אישית או לעוני בלבד, וחלק אחר את מקומן של קהילה, משפחה ותרבות הנצחה. בין הסוגיות הנידונות נמצאות ההשפעה על אוכלוסיות אזרחיות ועל מדיניות ביטחון, ושאלות מתודולוגיות ואתיות בחקר תופעה שהמשתתפים בה אינם זמינים לתשאול.