מודל חמשת הגורמים

מודל חמשת הגורמים (Five-Factor Model) הוא מודל המתאר את מבנה האישיות בחמישה ממדים רחבים: פתיחות לחוויה, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות. הוא נגזר מניתוחים סטטיסטיים של תיאורי אישיות בשפה ובשאלונים, ולכל ממד בו תתי רכיבים צרים יותר. המודל נחשב למסגרת הנפוצה ביותר לתיאור הבדלים בין אישיים, בין היתר משום שנמצא יציב יחסית בין מדגמים ובין שפות, והוא משמש בסיס לכלי מדידה רבים במחקר ובעבודה יישומית.

מאמרים אקדמיים על מודל חמשת הגורמים עוסקים בתקפותו ובשחזור מבנהו בתרבויות ובשפות שונות, ובביקורת הטוענת שאינו מתאים באותה מידה לכל האוכלוסיות. חלק מן המחקר בוחן את קשרי הממדים להישגים בלימודים ובעבודה, לבריאות ולאריכות ימים, ובמיוחד את מעמדה של המצפוניות כמנבא, וחלק אחר את שינוי הממדים לאורך החיים. בין הסוגיות הנידונות נמצאות ההבחנה בין ממדים רחבים לתתי רכיבים ככלי ניבוי, ושאלת הרזולוציה הנכונה למדידה.