אובדן שפה

אובדן שפה (Language Attrition) הוא היחלשות הדרגתית של שליטה בשפה שנרכשה, עד לקושי בשליפת מילים, בדיוק דקדוקי ובשטף. הוא מתרחש בעיקר כאשר השימוש בשפה פוחת, למשל אצל מהגרים המתרחקים משפת המוצא או אצל מי שחדל להשתמש בשפה שלמד. הוא נבדל מהיעלמות שפה ברמת הקהילה, שהיא תהליך חברתי רחב, ומתרחש אצל הפרט ולעתים במהירות בילדות ובאטיות בבגרות. הוא אינו מחיקה מלאה, ולרוב נותרת תשתית שמאפשרת שיקום יחסית מהיר עם חשיפה מחודשת.

מאמרים אקדמיים על אובדן שפה עוסקים בגורמים המשפיעים עליו, ובהם גיל ההגירה, תדירות השימוש ועמדות כלפי השפה. חלק מן המחקר בוחן אותו אצל ילדים מאומצים ואצל ילדי מהגרים שעברו לשפת הסביבה, וחלק אחר אצל דוברים מבוגרים לאחר שנים רבות מחוץ לארץ המוצא. בין הסוגיות הנידונות נמצאות ההבחנה בין קושי בשליפה ובין אובדן ידע ממשי, מדידה בהיעדר נתוני בסיס מן העבר, והיחס בין אובדן שפה לבין זהות ותחושת שייכות.